האם ישוע לא אמר וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקְּשׁוּ בִּשְׁמִי אֶעֱשֶׂה, לְמַעַן יְכֻבַּד הָאָב בַּבֵּן. אִם תְּבַקְשׁוּ מִמֶּנִּי דָּבָר בִּשְׁמִי, אֲנִי אֶעֱשֶׂה (יוחנן יד 13-14)? אז למה אלוהים לא עונה לנו על תפילותינו, במיוחד כשאנו מתפללים בשם בנו?
פעמים רבות אומרים לנו שאנו פשוט צריכים להאמין חזק יותר או להכריז על עצמינו את ההבטחה הזו של ישוע. אך אם נהיה כנים עם עצמינו, לעיתים אנו מאמינים חזק מאוד ומכריזים על עצמנו את ההבטחה, ואלוהים פשוט לא עונה לנו על התפילה. למען האמת, לעתים אלוהים לא יכול לענות על תפילתנו בגלל שמשיחיים מתפללים בשביל דברים שלעתים סותרים את עצמם.
מישהו עלול לטעון שאין עלינו להשתמש בניסיון שלנו כדי לשנות את ההבטחות של אלוהים בדברו. אך הבעיה היא שדבר אלוהים עצמו מכיל דוגמאות לתפילות שלא נענו. חשבו על שאול למשל שהתמודד עם "קוץ בבשר"- איזושהי חולשה פיזית עמה הוא התמודד וביקש מאלוהים להסירה (השנייה לקורינתים יב 7). אך אלוהים לא הסיר אותה. שאול גם ביקש מהקהילה ברומא להתפלל שאלוהים יציל אותו מהלא מאמינים בירושלים, מה שנהיה בסופו של דבר הביקור האחרון שלו שם (רומים טו 31). אך הוא לא ניצל; במקום זאת, נאמר לנו במעשי השליחים כ"א ששאול נעצר בירושלים. אז אפילו הכתובים עצמם נותנים דוגמאות לתפילות שלא נענו. ההבטחה של ישוע היא לא בלתי מותנית; הוא לא הבטיח שתמיד, ללא יוצא מן הכלל, נקבל את כל מה שאנו מבקשים בשמו. אז איך אפשר להסביר את ההבטחה של ישוע? שהרי הוא לא היתנה אותה בשום דבר. איך אנו יכולים לפתור את המציאות הזו של תפילות שלא נענות?
התשובה היא שההבטחה של ישוע היא לא מוחלטת, זו הבטחה כללית שקיימים בה מספר תנאים (כפי שמתברר לפי הסתכלות רחבה יותר על דבר אלוהים). לא מדובר במשהו חריג; אנו יודעים שפסוקים אחרים בכתבי הקודש חייבים להיות מותנים לאור פסוקים נוספים. לדוגמה ישוע אמר במרקוס י 11, "כָּל הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת נוֹאֵף הוּא. אין כאן שום תנאי, זה נראה משפט מוחלט. אך אם לוקחים גם את מתי יט 9 בחשבון אז התמונה מתבהרת, וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא עַל-דְבַר זְנוּת וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת נוֹאֵף הוּא. כאן אנו רואים שקיים תנאי לאיסור; דהיינו; בגידה. מה שאנו נראה כעת, הוא שההבטחה של ישוע לגבי היענות לתפילה, גם כן חייבת להיות מותנית לאור שאר הדברים שדבר אלוהים מלמד. מהם התנאים להיענות לתפילה על פי הכתובים? אנו נקרא לתנאים האלה "מכשולים להיענות לתפילות".
שימו לב שהתנאי הזה לא פותח מקום לטענה כמו "אין לך מספיק אמונה לכן אלוהים לא עונה לך". משום שישוע אמר שמספיק אמונה בגודל של גרגיר חרדל (לוקס יז 6). ושימו לב שתמיד אפשר לבקש מאלוהים אמונה כשחסר לנו (מרקוס ט 24).
השכן לא קם מהמיטה בהתחלה, אף בגלל שחברו המשיך לדפוק על הדלת ולא וויתר, הוא קם והביא לו לחם. על אחת כמה וכמה אומר ישוע, שאבינו ישמע לנו וייתן לנו.
חשבו גם על המשל של האלמנה והשופט (לוקס יח 1-8).
הוּא סִפֵּר לָהֶם מָשָׁל, לְהַרְאוֹת כִּי עֲלֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד וְלֹא לִרְפּוֹת." שׁוֹפֵט הָיָה בְּעִיר אַחַת; אֶת אֱלֹהִים לֹא יָרֵא וּבְאָדָם לֹא הִתְחַשֵּׁב. וּבְאוֹתָהּ עִיר הָיְתָה אַלְמָנָה שֶׁנָּהֲגָה לָבוֹא אֵלָיו וְלוֹמַר, 'שָׁפְטֵנִי נָא מֵאִישׁ רִיבִי.'זְמַן מָה סֵרַב, אֲבָל אָחֲרֵי כֵן אָמַר בְּלִבּוֹ, 'אַף שֶׁאֵינֶנִּי יָרֵא אֶת אֱלֹהִים וּבְאָדָם אֵינֶנִּי מִתְחַשֵּׁב, הֲרֵי מִפְּנֵי שֶׁהָאַלְמָנָה הַזֹּאת מְצִיקָה לִי אֶעֱשֶׂה אֶת מִשְׁפָּטָהּ, שֶׁאִם לֹא כֵן תָּבוֹא תָּמִיד וּתְיַגֵּעַ אוֹתִי'." הוֹסִיף הָאָדוֹן וְאָמַר: "שִׁמְעוּ מַה שֶּׁאוֹמֵר הַשּׁוֹפֵט הָרָשָׁע. וְהָאֱלֹהִים, הַאִם לֹא יַעֲשֶׂה אֶת מִשְׁפָּט בְּחִירָיו הַקּוֹרְאִים אֵלָיו יוֹמָם וָלַיְלָה? הַאִם יִתְמַהְמֵהַּ בְּעִנְיָנָם? אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת מִשְׁפָּטָם מַהֵר. אַךְ כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בֶּן-הָאָדָם, הֲיִמְצָא אֶת הָאֱמוּנָה עֲלֵי אֲדָמוֹת?"
הנקודה של המשל היא שעלינו לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד וְלֹא לִרְפּוֹת (פס' 1).
ובכן, מישהו עלול למחות: "הרבה פעמים התפללתי כשהתוודתי על כל חטאיי, מתוך מניעים נכונים, מתוך אכפתיות והתמדה, ואלוהים לא ענה לי על תפילותיי!". הבעיה היא שזה לא כל הסיפור, התנאי האחרון שחייב להתגשם הוא שהתפילה חייבת להיות על פי רצון אלוהים.
ההוכחה לכך שמדובר בצורת תפילה לגיטימית באה מהעובדה שישוע עצמו התפלל כך (לוקס כב 42). לבקש את רצון אלוהים הוא ביטוי לענווה וכניעה לתוכניתו וחוכמתו. מדובר בהכרה בכך שהוא יודע יותר טוב מאיתנו מה טוב עבורנו, ושאנחנו מעוניינים ברצונו יותר מהצורך שלנו.
כששאול התפלל שאלוהים ירפא אותו מהקוץ בבשר, אלוהים סירב להיענות לתפילתו, ואמר, דַּי לְךָ חַסְדִּי, כִּי בַּחֻלְשָׁה תֻּשְׁלַם גְּבוּרָתִי (השנייה לקורינתים יב 9). מה הייתה תגובתו של שאול? עַל כֵּן בְּשִׂמְחָה רַבָּה אֶתְגָּאֶה בְּחֻלְשׁוֹתַי, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלַי גְּבוּרַת הַמָּשִׁיחַ.
זה לא ששאול לא כל כך רצה להיות בריא, אלא שהוא רצה יותר את רצון אלוהים בחייו. הגישה שלנו צריכה להיות זהה.
אך כעת עולה השאלה, איך אנו יכולים לדעת מהו רצונו של אלוהים? אם מישהו חולה, האם עלינו להתפלל שיבריא או שיתן לו אומץ וסבלנות תוך כדי הסבל? אם מישהו נמצא בצרה, האם עלינו להתפלל להצלה או לגבורה לעמוד בניסיון? מה עלינו לעשות?
תודה לאל שיש לנו את רוח הקודש! שאול עונה על הבעיה הזו ברומים ח 26-27:
וְכֵן גַּם הָרוּחַ עוֹזֶרֶת לָנוּ בְּחֻלְשׁוֹתֵינוּ, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי. וְאוּלָם הָרוּחַ עַצְמָהּ מַפְגִּיעָה בַּעֲדֵנוּ בַּאֲנָחוֹת עֲמֻקּוֹת מִמִּלִּים.וְהַבּוֹחֵן לְבָבוֹת יוֹדֵעַ אֶת מַחְשְׁבוֹת הָרוּחַ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַפְגִּיעָה בְּעַד הַקְּדוֹשִׁים בְּהֶתְאֵם לִרְצוֹן אֱלֹהִים.
אנו עלולים לתהות על מה להתפלל ולא להיות בטוחים, אבל רוח הקודש לוקחת את תפילותינו ו"ממירה" אותן, על פי רצון אלוהים לפני כס החסד. בזכות המפגיע האלוהי הזה, אנו יכולים להתפלל בביטחון, למרות הפרספקטיבה מוגבלת שלנו, ולבטוח בכך שרוח הקודש מפגיעה עבורינו על פי רצון אלוהים. לכן, היו אמיצים בתפילות ובקשו מאלוהים שיראה לכם מהו רצונו.
זכרו מה קרה בבראשית לב 4-32, יעקב חוזר הביתה לכנען עם השבט הקטן שלו אחרי שהייה של 20 שנים בארם. הוא היה בשלב הזה מפוחד עד מוות בגלל אחיו עשיו שהיה בדרך אליו עם צבא של 400 איש. יעקב המפוחד מחלק את השבט שלו לחצי כדי למנוע השמדה מוחלטת ולאחר מכן הוא מחליט לבלות את הלילה שלו בתפילה ותחנונים לפני אלוהים שיציל אותו.
שימו לב מה קרה כאשר יעקב נלחם עם אלוהים. יעקב היה מפוחד, חסר אמונה ומיואש. ההתמודדות שלו מול אלוהים הובילה אותו לאמונה ושלום. שימו לב, הטיימינג של הקרב מול אלוהים לא היה מושלם, הדבר האחרון שיעקב היה צריך עכשיו זה להילחם מול אלוהים. אבל יעקב הבין בסופו של דבר עד כמה זה ניחם אותו. לפעמים אנחנו מצפים מאלוהים לעזור לנו להיפטר מהצרות של החיים שלנו, אבל הוא עשוי לעשות את זה בדרך ייחודית ומפתיעה כדי ללמד אותנו משהו. שימו לב שאלוהים גם פצע את יעקב, מה שהפך אותו לפגיע יותר מול עשיו, דבר שהכריח אותו לבטוח באלוהים אפילו יותר. חשוב להבין שלאלוהים לא כואב או קשה פשוט לברך אותנו, ולענות לנו על תפילותינו, הוא פשוט יודע שיש ברכה נעלה יותר בהתמודדות ובמאבק איתו. המאבק מול אלוהים הכריח את יעקב להפסיק להיות מוטרד מעשיו, המאבק הכריח אותו להתמקד על אלוהים.
אני רוצה לאתגר אתכם, מה אתם צריכים מאלוהים עכשיו? איזו ברכה אתם רוצים? אני מאתגר אותנו להמשיך להילחם ולהתמיד בתפילה, להמשיך לעמוד בפרץ ולא לוותר. אלוהים רוצה ללמד אותנו משהו דרך המאבקים, הוא רוצה לפקס אותנו עליו. הוא רוצה שנהיה כמו יעקב, כאלה שלא מתפשרים על הקריאה ועל הברכה שיש לאלוהים עבורם, לא כמו עשיו שהתפשר והיה מוכן למכור את הברכה שלו בשביל סיפוק זמני.
מקור:
מאמר זה הינו תרגום מספרו של הפילוסוף והתיאולוג וויליאם ליין קרייג ״שאלות קשות תשובות אמיתיות״.
]]>