ברוכים הבאים לכלי הלימוד החברתי החדש "ביאור"!
איך זה עובד? "ביאור" הוא המקום לבקש פרשנות על פסוקים.
כל אחד יכול לשאול, כל אחד יכול להציע פרשנות.
איך זה עובד? לאחר ההרשמה לאתר וההתחברות אליו, יש ללחוץ על "הוספת פסוק חדש", כאשר בכותרת יש להכניס את מראה המקום (לדוגמא: רומים א 16)
ובגוף ההודעה להדביק את הפסוק עצמו, ואם יש שאלה מיוחדת לגביו, להוסיפה.
הרעיון הוא עם הזמן ליצור אינדקס משיחי פתוח (סגנון ויקיפדיה) עבור פרשנויות לפסוקים.
חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר (משלי יג כד)
במובן מסויים, השאלה היא יותר מה הפסוק הזה *לא* אומר, מאשר מה הוא כן אומר.
אם מטרת הפסוק זה עידוד ענישה פיזית, אז מיד עולות מספר שאלות. לדוגמא:
כתוב 'בנו', מה לגבי בתו?
עד איזה גיל מותר? (גם עכשיו אבא שלי יכול?)
על אילו מעשים\הפרות מותר?
באיזה חוזק\עוצמה?
כמה פעמים?
עם איזה כלים?
ועוד, ועוד...
לכן, אני דיי בספק שכוונת המחבר פה היא לעודד ענישה פיזית.
מהאופן בו הפסוק בנוי, אפשר לראות שהנושא שלו הפסוק זה לא העונש, אלא הניגודיות שבין שנאה (שׂוֹנֵא) לבין אהבה (אֹהֲבוֹ).
מי שלא אוהב הוא אדיש ואפאטתי = לא אכפת לו.
מי שאוהב מלמד ושם גבולות = כי כן אכפת לו.
"שֵׁבֶט", מייצג חינוך וגם סמכות (גם המשיח מכונה בתור 'שֵׁבֶט'; בראשית מט י) .
בגדול, הפסוק הזה מלמד שמי שאוהב, מחנך ומציב גבולות. ובאופן יותר ספציפי, (ומסיבות שקשה לי כרגע לפרט) השימוש בכוח הפיזי נועד בדיוק לזה - לרסן פיזית. ז"א שרק אלימות פיזית, גוררת בחזרה ריסון פיזי.
בפועל איך זה נראה? אם לדוגמא הילד מרים מקל ומרביץ לאחיו\אמא שלו, עלי להשתמש במקל כדי להילחם בו בחזרה - זה חינוך\מוסר מידתי.
לעומת זאת, וכפי שאני רואה לא מעט משיחיים עושים - אם אני מרביץ לו עם מקל (\חגורה) כי הוא אמר שהוא לא מסכים לאכול את התירס בארוחת הצהריים או כי הוא מתוסכל ממשהו ואמר לי מילה לא במקום - ענישה פיזית היא לא מידתית בעליל (אפסים ו 4). מעניין אגב שככה זה גם עובד במציאות, אם תהיה אלים פיזית אל שוטר, הוא יהיה אלים פיזית בחזרה אליך. אבל מצד שני, דמיינו שכל פעם שאתם כועסים ויוצאת לכם מילה לא במקום (לחבר בעבודה, לבן משפחה וכו') היו מכניסים לכם מכות כתגובה.
לסיכום, לטעמי האישי, משיחיים שמשתמשים בפסוק הזה כדי להצדיק ענישה-פיזית (שהיא לא תגובה לאלימות פיזית) היא שגויה.