ברוכים הבאים לכלי הלימוד החברתי החדש "ביאור"!
איך זה עובד? "ביאור" הוא המקום לבקש פרשנות על פסוקים.
כל אחד יכול לשאול, כל אחד יכול להציע פרשנות.
איך זה עובד? לאחר ההרשמה לאתר וההתחברות אליו, יש ללחוץ על "הוספת פסוק חדש", כאשר בכותרת יש להכניס את מראה המקום (לדוגמא: רומים א 16)
ובגוף ההודעה להדביק את הפסוק עצמו, ואם יש שאלה מיוחדת לגביו, להוסיפה.
הרעיון הוא עם הזמן ליצור אינדקס משיחי פתוח (סגנון ויקיפדיה) עבור פרשנויות לפסוקים.
9 וְכָעֵת, לְאַחַר שֶׁכְּבָר הֻצְדַּקְנוּ בְּדָמוֹ, בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי שֶׁנִּוָּשַׁע עַל-יָדוֹ מִן הַזַּעַם; 10 שֶׁכֵּן אִם בִּזְמַן שֶׁהָיִינוּ אוֹיְבִים נִרְצֵינוּ לֵאלֹהִים בְּמוֹת בְּנוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה נִוָּשַׁע בְּחַיֵּי בְּנוֹ לְאַחַר שֶׁכְּבָר נִרְצֵינוּ.
האדם מוצדק לנצח דרך מותו של המשיח, והוא נושע בחיים האלה מכוח החטא והשלכותיו דרך חיים בכוח תחייתו של המשיח.
הנה דוגמה טובה לכך שהמילה "ישועה" צריכה להתפרש בהקשר שלה. רבים יפרשו את המילה הזו כישועה מגיהינום, כלומר, כהצדקה. אך שימו לב לזמן שבו שאול משתמש. הוא לא משתמש בזמן עבר, הוא לא אומר "נושענו על ידו מן הזעם", אלא הוא משתמש בזמן עתיד. הוא אומר נִּוָּשַׁע עַל-יָדוֹ מִן הַזַּעַם. האם שאול מתייחס לזה שניוושע מהגיהינום? או לחוויה העתידית של המאמין בחיים המשיחיים לאחר הצדקתו? כדי לענות על השאלה הזו אנו צריכים לראות איך שאול משתמש במילה "זעמו". שאול אומר שניוושע מזעמו של אלוהים. מה זה "זעם"? (orgē), האם זה מתייחס למשפטו הסופי של אלוהים על הלא מאמינים? זה אפשרי מבחינה לשונית, אך המפתח הוא לגלות איך מילה זו משומשת באיגרת עצמה. השימוש הראשון במילה הזו מופיע ברומים א:18. שם כתוב כך:
וְאָמְנָם זַעַם אֱלֹהִים נִגְלֶה מִן הַשָּׁמַיִם עַל כָּל עַוְלָתָם וְרִשְׁעָתָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם הַמְעַכְּבִים בְּרִשְׁעָתָם אֶת הָאֱמֶת. רמז חשוב אליו עלינו להסב את תשומת לבנו הוא שהמילה נִגְלֶה (apokaluptetai) מופיע בזמן הווה. זעמו של אלוהים נגלה בזמן הווה מהשמיים כנגד העוולה והרשעות של האנושות. הזעם לא מתייחס למשהו שיקרה במשפט הסופי- משפט הכסא הלבן והגדול (למעשה, אין שימוש במילה "זעם" בברית החדשה עם קישור למשפט הכסא הלבן והגדול). זה לא מקושר למשפט הנצחי. אלא מדובר על משפט בזמן הווה. באופן ספציפי, הזעם הזה מוגדר בשאר הפרק כשלושה שלבים בהם אלוהים מאפשר לאדם החוטא להשתעבד לטבעו החוטא ככל שהוא יורד יותר במדרגות השפל של המוסר. הביטוי paredōken autous ho theos (מְסָרָם אֱלֹהִים) מגדיר שלושה שלבים בפסוקים 24, 26, 28. בתחתית המרתף, הזעם הוא שאלוהים מסר אותם להלך רוח מגונה, כלומר, הם כבר לא מסוגלים להבחין בין הטוב לרע. מדובר בשליטה מוחלטת של החטא. הדבר הזה הוא ה"זעם" שמופיע ברומים א:18. אז עכשיו ננסה להבין את רומים ה:9 ונראה אם יש כאן היגיון:
וְכָעֵת, לְאַחַר שֶׁכְּבָר הֻצְדַּקְנוּ בְּדָמוֹ, בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי שֶׁנִּוָּשַׁע עַל-יָדוֹ מִן הַזַּעַם (השליטה של טבענו החוטא). האם זה מסתדר עם ההקשר? ברומים ה:10, כתוב שנרצנו לאלוהים (בזמן עבר) דרך מותו של ישוע, ושניוושע (בזמן עתיד) דרך חייו. אכן יש כאן הגיון. נושענו בעבר מהעונש של החטא על ידי מותו, ואנו ניוושע מהכוח של החטא דרך חייו. קיבלנו חיי עולם ברגע שהוא החליף אותנו במותו, אך אנו נהנה מחיי שפע רוחניים כאשר הוא יהיה התחליף שלנו בחייו. עִם הַמָּשִׁיחַ נִצְלַבְתִּי וְלֹא עוֹד אֲנִי חַי, אֶלָּא הַמָּשִׁיחַ חַי בִּי. הַחַיִּים שֶׁאֲנִי חַי עַכְשָׁו בַּבָּשָׂר, אֲנִי חַי אוֹתָם בֶּאֱמוּנַת בֵּן-הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָהֵבַנִי וּמָסַר עַצְמוֹ בַּעֲדִי. (גלטים ב:20).
טוב יהיה גם אם נשים לב לרצף המחשבתי של שאול. אנו רואים שהוא מדבר אל אלו שהוצדקו (רומים ה:1, 9), ועכשיו הוא עובר לנושא ההתקדשות. רומים ה:9-10 בעצם מהווה מעבר מנושא ההצדקה לנושא ההתקדשות המתמשכת בחיי המאמין, שתלויה בחייו של ישוע בקרבנו דרך רוח הקודש (רומים ה:18-21; ו:5-11; ז:4, 6, 24-25; ח:1-11). אם ניתן לחייו של ישוע למלוך על חיינו, אנו ניוושע מהכוח של החטא בחיינו.