ברוכים הבאים לכלי הלימוד החברתי החדש "ביאור"!
איך זה עובד? "ביאור" הוא המקום לבקש פרשנות על פסוקים.
כל אחד יכול לשאול, כל אחד יכול להציע פרשנות.
איך זה עובד? לאחר ההרשמה לאתר וההתחברות אליו, יש ללחוץ על "הוספת פסוק חדש", כאשר בכותרת יש להכניס את מראה המקום (לדוגמא: רומים א 16)
ובגוף ההודעה להדביק את הפסוק עצמו, ואם יש שאלה מיוחדת לגביו, להוסיפה.
הרעיון הוא עם הזמן ליצור אינדקס משיחי פתוח (סגנון ויקיפדיה) עבור פרשנויות לפסוקים.
"אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הַמַּאֲמִין בִּי יַעֲשֶׂה גַּם הוּא אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה; וּגְדוֹלִים מֵאֵלֶּה יַעֲשֶׂה, כִּי הוֹלֵךְ אֲנִי אֶל הָאָב. וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקְּשׁוּ בִּשְׁמִי אֶעֱשֶׂה, לְמַעַן יְכֻבַּד הָאָב בַּבֵּן. אִם תְּבַקְשׁוּ מִמֶּנִּי דָּבָר בִּשְׁמִי, אֲנִי אֶעֱשֶׂה."
עיקר האתגר בפסוק הוא להבין על איזה "מעשים" דיבר ישוע?
"הַמַּעֲשִׂים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה"
ישוע טען שכל מי שמאמין בו יעשה את המעשים שהוא עשה. אם כך, היינו מצפים שלאורך ספר מעשי השליחים והאגרות (תקופה של עשרות שנים) נתקל בתיאור הניסים שעשה ישוע, בקרב השליחים והמאמינים.
כמו כן, היינו מצפים שאלפיים שנות היסטוריה, יתעדו מאמינים שעשו את המעשים שעשה ישוע:
הפיכת מים ליין (יוחנן ב 1-11)
הליכה על המים (יוחנן ו 19)
קריאת מחשבות (יוחנן ד 18)
ריפוי נכות פיזית (יוחנן ה 1-9)
ריפוי איברים כרותים (לוקס כב 51)
האכלת 5000 איש בעזרת חמישה כיכרות לחם ושני דגים (יוחנן ה 1-14)
עצירת סערות בים (מתי ח 23-27)
ריפוי עיוורים מלידה (יוחנן ט 1-7)
ייבוש מיידי של עצים בעזרת מילים (מתי כא 19)
הקמה של מתים שהיו מתים 4 ימים (יוחנן יא 43-44)
אך בשום מקום בברית החדשה או לאורך ההיסטוריה, אין תיאור של מעשים שכאלה.
נוסף על כך, ישוע טען שכל המאמינים יעשו את המעשים שעשה, ז"א שעלינו לצפות שכל המאמינים יעשו את המעשים הללו. אבל שאול טוען שלא כולם בעלי יכולת לעשות ניסים (כֻּלָּם עוֹשֵׂי נִסִּים? הַאִם לְכֻלָּם מַתְּנוֹת הָרִפּוּי?) מה שלכאורה סותר את מה שישוע אמר, אם אכן ישוע התכוון לניסים.
אז לאיזה מעשים התכוון ישוע אם לא לניסים?
בהקשר של דבריו של ישוע אל השליחים (פסוקים 1-14), ישוע מדבר על לדעת את האב, להגיע אל האב, להכיר את האב, לראות את האב. למען האמת, בקטע הקצר הזה ישוע מזכיר את האב לא פחות מ12 פעמים (פסוקים 1, 2, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13).
"הַמַּאֲמִין בִּי..."
זו היא הפעם החמישית שישוע אומר 'המאמין בי':
יוחנן ו 35: "הַמַּאֲמִין בִּי לֹא יִצְמָא עוֹד".
יוחנן ז 38: "הַמַּאֲמִין בִּי כִּדְבַר הַכָּתוּב, נְהָרוֹת שֶׁל מַיִם חַיִּים יִזְרְמוּ מִקִּרְבּוֹ."
יוחנן יא 25: "הַמַּאֲמִין בִּי יִחְיֶה גַּם אִם יָמוּת."
יוחנן יב 46: "הַמַּאֲמִין בִּי לֹא יִשְׁכֹּן בַּחֹשֶׁךְ."
יוחנן יד 12: "הַמַּאֲמִין בִּי יַעֲשֶׂה גַּם הוּא אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה".
המשותף לכל הפסוקים הוא חיי העולם.
בפסוק 11 אומר ישוע: "הַאֲמִינוּ לִי שֶׁאֲנִי בָּאָב וְהָאָב בִּי. וְאִם לֹא, הַאֲמִינוּ בִּגְלַל הַמַּעֲשִׂים עַצְמָם."
בפסוק 12 הוא מוסיף: "הַמַּאֲמִין בִּי יַעֲשֶׂה גַּם הוּא אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה".
המעשים שעשה ישוע מעידים על הקשר שלו אל האב.
תכלית הניסים שעשה ישוע אף פעם לא היתה הניסים עצמם, אלא על מנת שנאמין שהוא מייצג את האב ("הַמַּעֲשִׂים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְּשֵׁם אָבִי -- אֵלֶּה מְעִידִים עָלַי", יוחנן י 25)
אבל המעשה הנעלה ביותר שישוע עשה היה - לתת את חייו כדי שיהודים וגויים יכירו את האב:
"אֲנִי פֵּאַרְתִּיךָ עֲלֵי אֲדָמוֹת, הִשְׁלַמְתִּי אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנָּתַתָּ לִי לַעֲשׂוֹת. כָּעֵת אַתָּה, אָבִי, פָּאֲרֵנִי לְיָדְךָ בַּכָּבוֹד שֶׁהָיָה לִי לְיָדְךָ בְּטֶרֶם הֱיוֹת הָעוֹלָם." (יוחנן יז 4-5)
גם במתי ה 16 ישוע טוען שהמעשים הטובים שלנו נועדו על מנת שבני אדם יבואו לאמונה: "כָּךְ יָאֵר נָא אוֹרְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וִיכַבְּדוּ אֶת אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם".
אם כך, על איזה מעשים מדבר ישוע? על הקרבה למען האחר. רמז עבה מתקבל מהסיבה שישוע נותן: "וּגְדוֹלִים מֵאֵלֶּה יַעֲשֶׂה, כִּי הוֹלֵךְ אֲנִי אֶל הָאָב."
ישוע נותן סיבה "כִּי הוֹלֵךְ אֲנִי אֶל הָאָב", מזכיר לתלמידים שהוא הולך לתת את חייו עבורם (יוחנן י 18).
למאמינים היום אין את הכוח המיוחד שהיה לשליחים (לדוגמא, להוציא להורג, מע"ש ה 1-11) - להם היה כוח ייחודי שנועד לאמת את סמכותם, "בְּבוֹא עֲלֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תְּקַבְּלוּ כֹּחַ וְתִהְיוּ עֵדַי הֵן בִּירוּשָׁלַיִם וְהֵן בְּכָל יְהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן, עַד קְצֵה הָאָרֶץ." (מעשי השליחים א:8). אך בגלל שרוח הקודש שוכנת במאמינים, הם מסוגלים לעשות דברים הגדולים יותר בהיקף ובטווח שלהם מאשר המעשים של ישוע כשהיה עלי אדמות. לכך גם מוקדש ספר מעשי השליחים. למען האמת, במעשי השליחים פרק ב', אלפים באו לאמונה ביממה אחת! מאוחר יותר, השליחים ומאמינים רבים הקריבו את חייהם ומתו בדרכים אכזריות לא פחות מהצליבה של ישוע.