ברוכים הבאים לכלי הלימוד החברתי החדש "ביאור"!
איך זה עובד? "ביאור" הוא המקום לבקש פרשנות על פסוקים.
כל אחד יכול לשאול, כל אחד יכול להציע פרשנות.
איך זה עובד? לאחר ההרשמה לאתר וההתחברות אליו, יש ללחוץ על "הוספת פסוק חדש", כאשר בכותרת יש להכניס את מראה המקום (לדוגמא: רומים א 16)
ובגוף ההודעה להדביק את הפסוק עצמו, ואם יש שאלה מיוחדת לגביו, להוסיפה.
הרעיון הוא עם הזמן ליצור אינדקס משיחי פתוח (סגנון ויקיפדיה) עבור פרשנויות לפסוקים.
רִדְפוּ שָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם, וְגַם אֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת הָאָדוֹן.
המילה ''קדושה'' היא אותה המילה שלעתים מתורגמת כהתקדשות (hagiomos), שלה יש את המשמעות של ''להיבדל'' ממשהו עבור משהו אחר. במקרה הזה, הקדושה מצינת היבדלות מחטא עבור אלוהים. לא מדובר כאן על קדושה מוחלטת, כמו שהמשפט הראשון לא מצפה מאיתנו שנהיה בשלום מוחלט עם כול בני האדם, אלא ששני הדברים הללו הם דברים שאליהם אנו צריכים לשאוף, אותם עלינו לרדוף. אם היה מדובר על הפרשנות הראשונה, אז הקדושה שנדרשת היא קדושה מוחלטת. אך מאחר ואלו דברים שעלינו לרדוף אותם, זה אומר שמדובר בתהליך, ולא באירוע חד פעמי. הפרשנות הראשונה גם מניחה שמשמעות הביטוי לראות את האדון היא להיכנס למלכות השמיים. הבעיה שנובעת מהפרשנות הזו היא שהמחבר עדיין מתייחס לקוראים כאל מאמינים, וההקשר מפתח את האזהרה הזו למאמינים. הפרק מגדיר עבורנו את המסגרת הפרשנית. מדובר במסגרת של פרשנות ''ב'', וניתן לראות זאת על ידי התהליך המחשבתי של המחבר בעודו מעודד את קוראיו כמאמינים:
עליהם לרוץ את המירוץ ולהחזיק מעמד בהתנגדות מאת החוטאים (יב:1-4)
הם לא אמורים להירתע מכך שאלוהים מוכיח אותם משום שזה מראה שהוא אוהב אותם (יב:5-9)
התכלית של תוכחת אלוהים היא שיוכלו להשתתף בקדושתו (יב:10-11)
עליהם להתעודד להמשיך בדרך הקדושה של אלוהים משום שזה נותן להם לראות את האדון (יב:12-14)
מצד שני, עליהם לא להזניח את ההתקדשות שלהם ולהפוך לטמאים. (יב:15)
המחבר מזכיר להם שהם נכנסו לקדושה של אלוהים המתגלה על ידי הברית החדשה, אשר היא גדולה מהקדושה שנגלית בברית סיני (יב:18-29)
זה ברור מהרצף המחשבתי של המחבר, שהוא מעודד מאמינים להמשיך בתהליך ההתקדשות. הביטוי ''לראות את האדון'' לא מתייחס לכניסה למלכות השמיים. בנוסף לחוש הראייה הפיזי, הרעיון של לראות משהו יכול גם להתכוון לידיעה אינטימית. חוקרים מסכימים על כך שהמילה ''לראות'' (horaō) עשויה להתייחס לתפיסה או לחוויה של משהו (לוקס ג:6; יוחנן ו:36; יב:45; יד:9; טו:24; איגרת יוחנן השלישית 11). כמו שחנוך לא ''ראה'' מוות (אל העברים יא:5). או כמו שמשה עמד באומץ מול פרעה ומצרים בעודו ''רואה'' את אלוהים (אל העברים יא:27), כלומר הוא התנסה עם אלוהים באופן מעצים וזה נתן לו כוח לעמוד. במתי ה:8 בָּרֵי לֵבָב יִרְאוּ אֶת אֱלֹהִים, כלומר הם ידעו אותו באמת ויתהלכו אתו. באיוב מב:5, איוב ראה את אלוהים בזכות הניסיון שהוא עבר. הכוונה לכך שהוא הכיר אותו יותר טוב ובצורה יותר אינטימית. ההבדלה בין ברית סיני באל העברים פרק יב:18-19 מזכירה לנו שתחת משה, אף אחד לא יכל לראות את האדון (שמות לג:20), אך בישוע, אנו רואים את האב (יוחנן א:18; יב:45; יד:9). מה שזה אומר זה שככל שאנו גדלים בידיעה ובהתנסות עם המשיח, כך נראה יותר את אלוהים עד שנראה אותו פנים אל פנים ביום ההתפארות שלנו (הראשונה לקורינתים יג:12; הראשונה ליוחנן ג:2; התגלות כב:4). התקווה לחוויה אינטימית יותר עם אלוהים אמורה להניע אותנו לרדוף אחר הקדושה.