מְשִׁיחִי
בית וירטואלי לקהילה המשיחית

אמינות כתביו של יוסף בן מתתיהו

מאת ברנטון קוק

 

 כתביו של  יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) בן המאה הראשונה הם מקור חשוב ביותר ללימוד תקופת המקרא והברית החדשה.  מי היה האיש? האם ניתן לבטוח בדברים שכתב?

 

ההיסטוריון היהודי המפורסם יוסף בן מתתיהו נולד בירושלים בשנת 37 או 38 לספירה, שנים ספורות אחרי צליבת המשיח. הוא היה בן למשפחת כוהנים (מצד אמו היה מבית חשמונאים), התחבר לפרושים, מונה להיות מפקד המורדים היהודים בגליל בעת המרד הגדול ברומאים, והיה עד ראייה לחורבן ירושלים בשנת 70 לספירה. אוסביוס, ההיסטוריון הראשון של הקהילה המשיחית, כינה אותו "היהודי המפורסם ביותר בימיו" וסיפר שפסל לכבודו של בן מתתיהו הוצב ברומא.

ספריו (מלחמת היהודים, קדמוניות היהודים, חיי יוסף, נגד אפיון) השתמרו היטב במשך אלפיים שנה. מלומדים נוצרים שימרו ולמדו את כתביו של בן מתתיהו, בעיקר את תיאורי המרד הגדול (בספר "מלחמת היהודים") ותולדות האנושות והעם הנבחר מאז הבריאה ועד המאה הראשונה לספירה (בספר "קדמוניות היהודים"). מורים ורועי קהילות מרבים להשתמש במידע שנשאב מכתביו של בן מתתיהו, לפעמים אפילו מבלי לדעת שהוא מקור הדברים. אבל, האם הוא היסטוריון מהימן? האם ראוי להסתמך על עדותו?

עד ראייה חשוב

אמנם אין היסטוריון שהוא חף מטעויות ויש לקרוא כל דבר בביקורתיות ובזהירות,  ובכל זאת היסטוריונים עשויים להיות לעזר רב, ובמיוחד אם הם מדווחים ממקור ראשון, על סמך ידיעה אישית. בנערותו למד יוסף בבתי מדרש של הפרושים, הצדוקים והאיסיים ולבסוף הצטרף לפרושים, כך שהוא הכיר היטב את שלושת הפלגים שהיו קיימים אז ביהדות. מאוחר יותר צפה במרד הגדול (המרד היהודי נגד הרומאים) מקו החזית. כאשר נשבה, הוא זכה לראות את המציאות גם מצדו השני של המתרס. למעשה, בן מתתיהו מצא חן בעיני מפקד הצבא הרומי, טיטוס פלביוס אספסיינוס (אביו של טיטוס הגדול), משום שהוא חזה את עלייתו לשלטון. בסופו של דבר עבר יוסף בן מתתיהו לשורות הרומים, קיבל אזרחות רומית ואף אימץ לעצמו את השם פלביוס – שם משפחתו של אספסיינוס, הקיסר הרומי.

כעת הייתה לו גישה לספריות של הקיסר, לדוחות צבאיים ולרשומות בתי המשפט הרומיים מתקופתו של הורדוס ומימי שליטים אחרים ששלטו בארץ ישראל.

הערך העיקרי של כתביו טמון דווקא במידע שהוא מביא אודות קורות היהודים החל משנת 100 לפני הספירה ועד 100 לספירה. סיפוריו על תקופה זו נתמכים במידה רבה על ידי מקורות אותנטיים רבים שהוא ליקט  והיטיב לפרש.

כתביו של בן מתתיהו מספקים לנו פרטים חשובים אשר לא שרדו ממקורות אחרים. הוא המקור החוץ-מקראי החשוב ביותר למידע על דמויות פוליטיות מרכזיות רבות באותה תקופה, כגון הורדוס הגדול, פליקס ופילטוס. רוב המידע שבידינו על מפעלי הבנייה העצומים של הורדוס, כמו בית המקדש שבו ביקר ישוע פעמים רבות, שאוב מכתביו של בן מתתיהו.

חיבוריו אף מספקים תובנות לגבי אופן ההתנהלות של הפרושים והצדוקים במאה הראשונה. הוא תיאר גם את האיסיים והמידע שסיפק עזר לאשר שמגילות ים המלח חוברו על ידם. בספריו כלולים גם פרטים מרתקים אודות אירועים אחרים שהתרחשו במאה הראשונה כמו חורבן בית המקדש (כפי שניבא ישוע במתי כ"ד 2) והעמידה העיקשת של אחרוני הנצורים במצדה.

עם זאת, יוסף בן מתתיהו לא היה עד ראייה לרוב האירועים שעליהם כתב. לכן אמינות התיאורים ההיסטוריים שלו תלויה באמינות המקורות שמהם הוא שאב את המידע. ההיסטוריה הקדומה בספרו "קדמוניות היהודים" מרוחקת מאוד מימיו ומחוויותיו האישיות. במקרה זה אנחנו יכולים לבטוח רק בפרטים שעולים בקנה אחד עם כתבי הקודש. מידת המהימנות של שאר הפרטים זהה למידת מהימנותם של המקורות שעליהם הסתמך.

אהדתו ליהודים

יהודים רבים ראו ביוסף בן מתתיהו בוגד אך למעשה הוא תמיד נשאר נאמן לעמו. המרד היהודי עורר תחושות קשות ברומא, ויוסף חשב שיוכל להשפיע על דעתם של הרומאים דווקא מניצול מעמדו כהיסטוריון וכדובר של העם היהודי. הדבר ראוי לשבח, עם זאת יש להתייחס אליו בחשדנות מפני שלבן מתתיהו היה גם "חשבון אישי פתוח" נגד הקנאים, למשל. אהדתו ליהודים נגלית בבירור בספרו "מלחמת היהודים". חיבור זה מציג את רוב היהודים כאזרחים שוחרי שלום ומאשים את הסיקריים הקנאים, אותם הוא מכנה "חומסים" ו"בוזזים", בכך שהמיטו חורבן על החברה היהודית במאה הראשונה.

"קדמוניות היהודים", שנכתב מאוחר יותר, מנסה להראות את עליונותו ואת קדמוניותו של העם היהודי ואת ההיבטים המוסריים של חוקיו, הלכותיו ומנהגיו. כדי להשיג מטרה זו, נטה בן מתתיהו להגזים בתיאור תכונותיהם הטובות של היהודים ולהתעלם מכישלונותיהם הלא-מחמיאים, כמו למשל עגל הזהב שבנה אהרון, וזאת במטרה לפאר ולחזק  את מעמד היהודים בעיני הרומאים. כיום, רוב ההיסטוריונים מסכימים ש"קדמוניות היהודים" היה נגוע במידת מה בתעמולה היסטורית. לדעת רבים הוא בעצם שִכתב את סיפורי המקרא כדי  להציג את ההיסטוריה היהודית כרלוונטית, מובנת ומושכת בעיני הקוראים הרומאים.

קביעת תקנים חדשים

על מנת לקרוא כראוי את כתביו של יוסף בן מתתיהו, עלינו לזכור שהוא היה תוצר של זמנו. לקוראיו בקיסרות הרומית של המאה הראשונה היו ציפיות שונות מאלה של הקוראים כיום. באותם ימים היה מקובל שהיסטוריונים משנים או מוסיפים פרטים כדי ליצור "סיפור טוב".

ההיסטוריונים הקדומים לא נהגו זהירות גם כשהדבר נגע למספרים ולנתונים סטטיסטיים. חוקרים מודרניים מצביעים על טעויות רבות בכרונולוגיה של אירועי המאה הראשונה בתיאוריו של בן מתתיהו. לפיכך יש לנקוט משנה זהירות ביחס לנתונים מספריים שהוא מציין.כדי לאמת את דבריו של יוסף בן מתתיהו יש לאתר מקורות נוספים שתומכים בדבריו.

סיכום

יוסף בן מתתיהו הוא מקור חשוב ביותר לאיסוף פרטים אודות תקופת הברית החדשה ומידע על העם היהודי ומורשתו הקדומה, אך עלינו להיזהר שלא להסתמך עליו יתר על המידה. בסופו של דבר הכתבים העתיקים היחידים שניתן לסמוך עליהם בלי הסתייגות הם התנ"ך והברית החדשה.

 

 

המאמר יצא לאור על ידי "החותם", התפרסם בעיתון המשיחי "מעט לעת", גיליון 143.          is Josephus Reliable?  מתוך http://www.answersingenesis.org/