מְשִׁיחִי
בית וירטואלי לקהילה המשיחית

שבעת המינים והפיתוי להשתחוות לאלילים (וריה פלשקו)

וריה פלשקו רשמת סטודנטים, המכללה למקרא

"כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה; אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ…" (דברים ח 9-7).שבעת המינים הנזכרים בתורה בספר דברים זכו במשך הדורות לכינוי "אשר נשתבחה בהם ארץ ישראל". המסורת היהודית מייחסת חשיבות מיוחדת לשבעת המינים וקיימים פרטים הלכתיים מסוימים הקשורים בהם, אבל רק מעטים שואלים את עצמם: מדוע נבחרו דווקא המינים האלה? מהי התכונה המייחדת אותם לעומת יבולים אחרים הגדלים בארץ?

דבר אחד המשותף לכל הגידולים הנמנים ברשימת שבעת המינים הוא העובדה שניתן לשמר אותם לפרקי זמן ארוכים. גרגרי החיטה והשעורה וכן תאנים וענבים מיובשים (דבלים וצימוקים) נשמרים לאורך זמן. גם הרימון, שתפס מקום חשוב ביותר בכלכלה בתקופת המקרא, נשמר זמן רב מבלי להירקב. בתרבות המודרנית של היום קשה להעלות על דעת את חשיבותו הרבה של הרימון בכלכלת הארץ, אך בעת שלא היו לבני ישראל מקררים הוא היה אחד הפירות החשובים ביותר שנשתמרו לאורך זמן ללא צורך בקירור. בזכות קליפתו העבה והאטומה המשמשת מעין "קופסה" שבתוכה יכול הפרי להשתמר היטב, גרגרי הרימון שומרים על טריותם במשך שנה שלמה. בנוסף, היו גם טכניקות מיוחדות לייבוש גרגרי רימון, בדומה לצימוקים.

המינים האחרונים המוזכרים ברשימה, שמן זית ודבש, הינם מוצרים אשר משתמרים זמן רב ללא צורך בקירור. משום כך ניתן להסתמך עליהם כמקור קבוע למזון בחודשים שאין בהם תוצרת חקלאית טרייה.

האם השתמרות טובה היא התכונה היחידה אשר זיכתה את המינים האלה להיבחר כ"שבעת המינים" שבהם נשתבחה ארץ ישראל? הרי רווחו בארץ גם גידולים אחרים שניתן היה לשמרם לאורך הזמן. למשל, כאשר שלח יעקב את בניו עם מנחה "מזמרת הארץ" למצרים, הוא בחר במינים אחרים:

"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ – קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה:  מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (בראשית מג 11).

הגידולים המוזכרים כאן אף הם היו מגידולי הארץ המשובחים. בהקשר זה מתעוררת השאלה מדוע נבחרו דווקא "שבעת המינים" בתיאור ה"ארץ הטובה" בספר דברים? מדוע נשתכחו יבולי "זמרת הארץ" ויבולים אחרים שהיו נפוצים באותה עת?

דבש הוא המין היחיד המוזכר בשתי הרשימות גם יחד. לפי חז"ל הדבש בשבעת המינים מתייחס לדבש תמרים משום שדבש דבורים הינו תוצר של בעלי חיים ועל כן היה יוצא דופן ברשימה הכוללת צמחים ותוצרת צמחית בלבד. לפיכך, הם מסיקים, מדובר כאן בדבש תמרים ולא דבורים. אם נבדוק את תנאי הגידול הדרושים לכל אחד משבעת המינים ומ"זמרת הארץ" נגלה שאכן קיים מכנה משותף לכל שבעת המינים אשר אינו משותף גם לששת המינים של "זמרת הארץ".

מכנה משותף זה מצוי בתנאים האקלימיים המיוחדים השוררים בארץ בתקופה שבין פסח לשבועות. בתקופה זו מתחילים להתמלא גרעיני החיטה והשעורה, התאנה חונטת פגיה ועצי הזית, הגפן, התמר והרימון פורחים. זוהי תקופה מכריעה שמשפיעה על כמות הפרי שיניב כל אחד ואחד משבעת המינים הללו. עונה זו הינה מאוד בעייתית מבחינת מזג האוויר. דווקא בתקופה הזו חלות התנגשויות רבות בין רוחות דרומיות ומזרחיות חמות ורוחות צפוניות ומערביות קרות אשר גורמות הן לגלי חום ויובש, הן לסערות וגשמים. התקופה שבין פסח לשבועות מתאפיינת בתמורות אקלימיות רבות ופתאומיות: יום אחד פוקד אותנו שרב וחום בלתי נסבל ולמחרת אנחנו מתעוררים למטר עז הגורם לשיטפון…

אז מה לתהפוכות מזג האוויר ולגידולי שבעת המינים? מסתבר שרוח צפונית קרה מועילה לחיטה כאשר עודנה ירוקה וטרם הבשילה. הקור מסייע לגרגירי החיטה להתמלא ולתפוח, אולם רוח כזאת מזיקה לזיתים במידה ופרחיהם כבר נפתחו. פרחי הזית, הגפן והתמר זקוקים לימים של חום ויובש על מנת להיפתח ולאפשר האבקה והפריה. אם סמוך לפתיחת הפרחים תגיע רוח צפונית עם קור וגשם, יינזקו פרחי הגפן, התמר והזית ופריים יהיה מועט. לעומת זאת, חום ויובש (רוח קדים) הם מכה קשה ביותר לחיטה ולשעורה אם טרם מלאו גרעיניהן. במקרה כזה יהיה היבול זעום, כמתואר בחלום פרעה בבראשית מא 6: "וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן".

אם כן, כל רוח צריכה לבוא במועדה: עדיף שתנשב רוח צפונית במהלך השבועות הראשונים שלאחר הפסח על מנת שהחיטה והשעורה יוכלו להבשיל. רק לאחר הבשלת הגרעינים והתקשות השיבולים מוזמנת להגיע הרוח הדרומית שתביא חום ויובש להפריית פרחי הזית, הגפן והתמר. ובוודאי שמוטב שלא יזדמנו סערות ברקים בתקופת הקציר.  כידוע, גשמים עזים אף הם חלק מתופעות הטבע המיוחדות לעונה זו שבין פסח לשבועות. הרוח הדרומית מועילה לאורך כל הקיץ, עד להבשלת התאנים בשלהי הקיץ, בחודשים אוגוסט וספטמבר. לאור כל האמור לעיל נוכל לעמוד על טיבם המיוחד של שבעת המינים. לפני מניית הרשימה בספר דברים אלוהים אומר, "וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְיִרְאָה אֹתוֹ" (ח 6). ובפסוקים שלאחר תיאור ה"ארץ הטובה" שוב נשמעת הזהרה חד משמעית ורבת חשיבות: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ; וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ… וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ: כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה… וְהָיָה, אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם – הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן" (פס' 12-11, 19-18).

תנאי אקלים כה מנוגדים הקובעים את גורל יבולי שבעת המינים היו עלולים לגרום לעם ישראל לעבוד אלוהים אחרים כדרכם של יושבי הארץ ולהתחיל להשתחוות לאלילים כנענים כדי לבקש מהם תנאי מזג אוויר המתאימים ליבולים. כלכלת הארץ בתקופת המקרא הייתה בסיסית ביותר והארץ סיפקה את צורכי היסוד החקלאיים ללא הסתמכות על ייבוא מוצרי מזון מאזורים אחרים. ללא תוצרת הארץ המקומית אנשים היו עלולים למות מרעב. כאשר גורלם של היבולים העיקריים הסתמך על הרמוניה ועל שיווי משקל עדין של תופעות טבע הפכפכות, גדול היה הפיתוי לעבוד אלוהים אחרים ולבקש מהם "להשתלט" על כוחות הטבע המנוגדים והבלתי צפויים השוררים בארץ בין פסח לשבועות.

שבעת המינים אפוא מייצגים את היבולים הבעייתיים ביותר, אשר דורשים לוח זמנים מדויק מאוד של קור וגשם מחד וחום ויובש מאידך. בעיות כאלה לא היו מוכרות לבני ישראל במצרים, שכן מצרים התבססה על חקלאות שלחין (השקיה בתעלות ממימי הנילוס) ולא הייתה תלויה במי גשמים. ייתכן שאלוהים בחר דווקא בשבעת המינים המיוחדים הללו –כדי ללמד את בני ישראל שאלוהי ישראל, בורא העולם, אחראי על כוחות הטבע המנוגדים והבלתי צפויים. בתנאים האקולוגיים המיוחדים של הארץ היה קיים הפיתוי להאמין בכוחות אלוהיים שונים השולטים כביכול בתופעות הטבע. בני ישראל היו אמורים ללמוד לסמוך על אלוהי ישראל לבדו, האחד והיחיד אשר עוצר גשמים ונותן מטר בעתו. רק שמור "אֶת מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וּלְיִרְאָה אֹתוֹ" וייטיב לך בארץ הטובה – ארץ פורייה ורבת יבול, ארץ זבת חלב ודבש.

קבלו עדכונים חמים