מְשִׁיחִי
בית וירטואלי לקהילה המשיחית

האם כל רשויות השלטון מייצגות את אלוהים ועלינו לציית להן בעיוורון? (רומים יג 1-2)

לפני כ-10 שנים, כשגרתי בחיפה לתקופה, לקחתי חלק בשיחה קצת מוזרה עם מישהו מאחת הקהילות המקומיות. אני לא אשכח את השיחה הזאת בחיים, או יותר נכון את הרגשת המבוכה והאכזבה שחוויתי בה, כאשר אותו מאמין טען בפני כי לדעתו, המאמינים שחיו בגרמניה בתקופת המשטר הנאצי, לא היו צריכים למרוד או להתנגד לנאצים, מאחר ולטענתו ככה הכתובים מלמדים, "על האדם להיכנע לרשויות השלטון, שהרי השלטון מטעם אלוהים וכל מי שמורד נגד השלטון מורד באלוהים", היתה בערך הפרפרזה שלו (לרומים יג 1-2).

האם כתבי הקודש באמת מבקשים מאיתנו, בהתבסס על רומים יג, להגיע למסקנה אליה הגיע האח היקר בנוגע לכניעה לסמכויות כגון הנאצים? או במילים אחרות, האם ע"פ רומים פרק יג, כל רשויות השלטון באשר הן, תמיד ובכל מקום – מייצגות את אלוהים וכפועל יוצא מכך עלינו תמיד ובכל מצב לקבל בעיוורון את כל הדרישות של כל הרשויות באשר הן ללא שום זכות להתנגד?

הנה הפסוקים:

1כָּל אָדָם יִכָּנַע לְרָשֻׁיּוֹת הַשִּׁלְטוֹן, שֶׁהֲרֵי אֵין שִׁלְטוֹן אֶלָּא מִטַּעַם אֱלֹהִים, וְהַשִּׁלְטוֹנוֹת הַנּוֹכְחִיִּים נִקְבְּעוּ מִטַּעַם אֱלֹהִים. 2לְפִיכָךְ כָּל הַמִּתְקוֹמֵם נֶגֶד הַשִּׁלְטוֹן מִתְנַגֵּד לְצַו אֱלֹהִים, וְהַמִּתְנַגְּדִים יָבִיאוּ עַל עַצְמָם מִשְׁפָּט.
(רומים יג 1-2)

 

רקע בקטנה

בפרק הקודם (יב) שאול לימד אודות היחס של המאמין אל העולם, ועל כך שעל המאמין להיות שונה מן העולם (אַל-תִּדַּמּוּ לָעוֹלָם). השאלה המתבקשת היא – האם בהצהרה הזאת, שאול בעצם התכוון כי על המאמין להיות אנטי כל דבר שקשור לעולם ואף אוטומטית למרוד בסמכויות הקשורות לעולם? כולנו מכירים מאמינים שזאת בדיוק השקפת עולמם. אבל שאול, שכנראה ניבא מראש את השאלות הללו, גם ענה עליהן מבעוד מועד:
1: על המאמין תמיד לשאוף לחיות בשלום עם כולם (יב 18, ראו גם טיטוס ג 2)
2: על המאמין להיכנע לרשויות השלטון (יג 1-2, ראו גם טיטוס ג 1)

ליהודים שחיו ברומא בתקופת בית שני, היו שתי רשויות שלטון. הראשונה היא היהודית שמונהגת ע"י חוקי התורה ואילו השנייה היא האימפריה הרומית.
היחסים בין היהודים לבין השלטונות הרומאים, אף פעם לא היו יחסים פשוטים, ולעיתים תכופות יחסי איבה.

האימפריה הרומית כן הכירה ביהדות בתור קבוצה אתנית באופן רשמי ובהתאם לכך ניתנו לה פריווילגיות, כולל סמכויות משפט פנימיות בנושאי דת. אבל לעומת היהדות, התנועה\הקהילה המשיחית שזה עתה רק נוצרה, לא היתה קבוצה אתנית רשמית (ובכלל הורכבה משילוב של יהודים וגויים) וגם לא היתה דת מוכרת. זאת אומרת שאם השלטונות מסרבים להכיר בתנועה המשיחית בתור גוף רשמי, אז עולה אצל המאמין השאלה המתבקשת – מהו היחס שצריך להיות לחברי התנועה המשיחית אל השלטונות? האם עליו למרוד או שעליו להמשיך לציית אל הסמכויות שמעליו?

על זה (בין היתר) מבקש שאול לתת את הדעת.

 

 

רמת המאקרו

"כָּל אָדָם יִכָּנַע לְרָשֻׁיּוֹת הַשִּׁלְטוֹן"
ראשית, יש לציין שהיו פרשנים לאורך ההיסטוריה אשר פרשו את "רשויות-השלטון" (ἐξουσίαις) לא בתור הרשויות האנושיות (ממשלות) אלא בתור רשויות שמימיות (רוחניות).
אבל בואו ונצא מנקודת הנחה כי כן מדובר ברשויות אנושיות, כי זה לדעתי מה שמתבקש מההקשר של הפסוק בכל הקטע. זאת גם דעת הרוב הפרשנית כיום.

מה זה בכלל "רשויות השלטון"?
להגדיר רשויות שלטון תלוי במקום ובזמן.
אם כדוגמא, נקח את מדינת ישראל המודרנית שלנו כיום, אז רשויות השלטון הן:
הרשות המחוקקת (הכנסת).
הרשות המבצעת (הממשלה).
הרשות השופטת (בית משפט העליון, המחוזי והשלום).
וכך, לכל מדינה יש את הגרסה שלה ל"רשויות שלטון".
אבל עצרו רגע אחד!! מאיפה הרעיון הזה של "רשויות שלטון", אותו אנחנו לוקחים כמובן מאליו, בכלל הגיע מלכתחילה??

שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ
וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק.
(דברים טז יח)

הרשויות ניתנו ע"י אלוהים במטרה להגן עלינו ולשמור עלינו! הרעיון של רשויות שלטון, צווה בתורה על ידי אלוהים על עם-ישראל. מאוחר יותר, הוא שוכפל והותאם על ידי עמים אחרים. כיום, הוא מיושם פחות או יותר בכל מדינות העולם. ההמצאה הזאת של רשויות שלטון, אותה ציווה אלוהים, מתוארת על ידי השליח שאול, בתור המצאה שהמקור שלה הוא "מִטַּעַם אֱלֹהִים".
זאת אומרת שברמת המאקרו, באופן כללי, בתור קונספט, הרעיון של רשויות שלטון – הוא רעיון מטעם אלוהים, זאת אומרת כזה שמקורו – באלוהים (ומטרתו לשרת את הציבור).
אבל זה שהרעיון של רשויות שלטון הוא מטעם אלוהים, לא אומר שכל שלטון בפני עצמו ראוי, או מייצג את אלוהים ואת דעת אלוהים (בדיוק כפי שזה שמוסד הנישואין מקורו באלוהים, לא אומר שכל זוג נשוי מציג נישואים ראויים או מייצג נאותה את אלוהים בנישואיו).

שלטון שמייצג את אלוהים, הוא שלטון שמייצג את הערכים של אלוהים. לדוגמא, אלוהים דורש מאיתנו (ועל אחת כמה וכמה מהשלטונות) לרדוף את הצדק (דברים טז 20, מיכה ו 8), לא להטות משפט (דברים טז 19), לא להפלות לרעה (דברים א 17), לא לקחת שוחד (דברים טז 19) ועוד ועוד ועוד…
זאת אומרת, שהסטנדרט המוסרי למהי רשות שלטונית ראוייה, לא נקבע ע"י רשויות השלטון עצמן. אלא, שהסטנדרט שמגדיר מהי רשות שלטונית ראוייה – הוא המייסד שלהן – אלוהים.
אם רשויות השלטון לא פועלות בהתאם לאופיו של אלוהים וציוויו, משמע שהן לא מייצגות כראוי (או בכלל) את אלוהים.

ופה בעצם נמצא האתגר הגדול והדילמה – הרי ברור לנו שלא כל רשויות השלטון בעולם מנצלות את ההמצאה הזאת אותה ייסד וציווה אלוהים בדרכים טובות ומוצדקות ולטובת האזרחים. ולכן, ברור לנו שלא כל מלכות או שלטון הם מאלוהים (הושע ח 4).

דרך אגב, דוגמאות מצויינת לכך בדיוק הן השלטון הפאשיסטי של גרמניה הנאצית תחת אדולף היטלר, שלטון העריצות תחת סטלין, שלטון המונרכיה האבסלוטית בצפון קוריאה תחת קים ג'ונג'-און, השלטון הלאומני של החמאס בעזה ולצערי לא חסרות דוגמאות נוספות, אבל כבר הבנתם את הרעיון…

 

 

רמת המיקרו

אֵין שִׁלְטוֹן אֶלָּא מִטַּעַם אֱלֹהִים, וְהַשִּׁלְטוֹנוֹת הַנּוֹכְחִיִּים נִקְבְּעוּ מִטַּעַם אֱלֹהִים
במקרא אנחנו עדים לתמה מאוד ברורה – השלטון הוא הפנים של העם והשלטון מייצג את הלב של העם (תהילים פא 12-13). כשהעם התרחק מאלוהים ועבד אלילים, הוא בחר לעצמו שלטון בעל פנים דומות (בדמות מלכים עובדי אלילים), ולהיפך.
באותו האופן, גם אם נבחן את שלטונות העולם המערבי (כולל גרמניה של לפני שמונים שנה, או ישראל של היום) – נראה שכל שלטון נבחר על ידי העם ובכך מהווה את הרצון והפנים של אנשי העם, הרי זה העם שבוחר את שליטיו.

בתקופת ספר שופטים, העם שלנו היה כה רחוק מאלוהים, שפרקים רבים בספר נפתחים עם אותה הצהרה דומה, והיא – שבגלל שהעם שלנו רחוק מאלוהים, גם השליטים של העם שלנו רחוקים מאלוהים. לדוגמא:

  • "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וְאֵהוּד מֵת; וַיִּמְכְּרֵם יְהוָה בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ-כְּנַעַן" (שופטים ד 1-2)
  • "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד-מִדְיָן שֶׁבַע שָׁנִים" (שופטים ו 1)
  • "וַיֹּסִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד-פְּלִשְׁתִּים אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שופטים יג 1)

אלוהים נתן לעם ישראל מה שהגיע לעם ישראל, בכך שאיפשר לשליטים רעים לשלוט בעם ישראל. האם זה אומר שאלוהים אהב, תמך ושמח על הפועל של השלטונות עובדי האלילים הללו? כמובן שלא. אלא שהדחייה של העם שלנו את אלוהיו, הוא שהביא אותנו למצב בו אנחנו נתונים למרותם של שליטים רעים. כשעם ישראל עבד אלילים ובחר לעצמו שליטים עובדי אלילים, אלוהים לא עצר בעד עם-ישראל אלא איפשר את שלטונם, ובכך ניתן לומר שאותם שליטים "נקבעו מטעם אלוהים".

בברית החדשה, כאשר התנועה המשיחית כבר היתה קיימת, ניתן לראות שהשליחים לא קיבלו בעיוורון כל ציווי מכל שליט או סמכות, אלא תמיד השוו הכל לדבר-אלוהים ולפיכך בחרו האם להיענות או לא:

  • הֵם קָרְאוּ לָהֶם וְצִוּוּ אוֹתָם שֶׁלֹּא לְדַבֵּר וְלֹא לְלַמֵּד דָּבָר בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ. הֵשִׁיבוּ כֵּיפָא וְיוֹחָנָן וְאָמְרוּ לָהֶם: "הַאִם מֻצְדָּק לִפְנֵי אֱלֹהִים לִשְׁמֹעַ לָכֶם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לֵאלֹהִים? שִׁפְטוּ אַתֶּם! (מע"ש ד 18-19)
  • "הַאִם לֹא צִוִּינוּ עֲלֵיכֶם בְּתֹקֶף שֶׁלֹּא לְלַמֵּד בַּשֵּׁם הַזֶּה? וְהִנֵּה מִלֵּאתֶם אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּתוֹרַתְכֶם וְאַתֶּם מִתְכַּוְּנִים לְהָבִיא עָלֵינוּ אֶת דַּם הָאִישׁ הַזֶּה!" הֵשִׁיב כֵּיפָא עִם הַשְּׁלִיחִים וְאָמַר: "לֵאלֹהִים צָרִיךְ לְהִשָּׁמַע יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִבְנֵי אָדָם." (מע"ש ה 28-29)

 

גם בעידן המודרני, מחובתינו בתור נציגי המשיח לעמוד בפרץ בתחינה עבור העם שלנו, אבל מהצד השני גם להטיל ספק בשלטונות וסמכויות, להעביר עליהם ביקורת, ואם יש דברים שעומדים בניגוד לדבר אלוהים – אף להתנגד לעוול המתרחש.

דיטריך בונהופר היה תיאולוג גרמני מאמין, ומראשי תנועת ההתנגדות למשטר הנאצי בגרמניה. בונהופר הוצא להורג בידי הנאצים בגלל התנגדותו למשטר. כיום הוא נחשב בגרמניה לקדוש מעונה ולסמל של אומץ בשל פועלו שנבע מתוך אמונתו במשיח:

"שלושת המסקנות של בונהאפר – שהקהילה חייבת להטיל ספק במדינה, לעזור לקרבנות המדינה, ולפעול נגד המדינה, אם נדרש."1

דוגמא נוספת נפלאה להתנגדות לשלטונות בשם אלוהים הם חייו של רועה קהילה בפתיסטי אמריקאי שהיה ללוחם זכויות האדם, ד"ר מרטין לותר קינג. ד"ר קינג עמד בראש פעולות מחאה לא-אלימות כנגד ההפלייה נגד בעלי צבע עור שחור בארה"ב במאה הקודמת.
אם תרצו, עוד דוגמא הן תנועות ה"pro-life" המתנגדות למדיניות של ממשלות רבות המאפשרות ותומכות בהפלות מלאכותיות.

 

לסיכום

אין שלטון אלא מטעם אלוהים – משמע שאלוהים מאפשר לשלטון מסויים לקום (או ליפול) בהתאם למצב של העם. גרמניה הנאצית היא דוגמא טובה לכך. העם, שהלך והתרחק מדבר אלוהים – הביא על עצמו שלטון חשוך ומרושע – כפניו שלו. זה כמובן לא אומר שאלוהים הוא זה שיזם, תמך או היה מעוניין בקיומו של המשטר הנאצי ובפעולותיו. אדגיש שוב – זה שאלוהים איפשר או מאפשר שלטון כלשהו, לא אומר שהשלטון טוב, שהשלטון מייצג את אלוהים,  שהשלטון פועל בדרכי אלוהים או שאלוהים מעוניין בו. אבל אלוהים כן מאפשר חופש בחירה לאנושות. "למזלנו" הרב, אלוהים גם יודע איך להפיק מתוק מתוך כל מצב, גם מהמצבים המרים ביותר שאנחנו בני האדם נפיק (וכן, אפילו ממשטרים אפלים ביותר – ועובדה שאנחנו עכשיו פה בארץ ישראל!)

ההשלכה עלינו כמאמינים היא כפולה:
1) תמיד לבצע השוואה בין הסטנדרטים שבכתבי הקודש לבין רשויות השלטון.
2) תמיד להתפלל עבור המנהיגים שלנו – גם אם אנחנו לא מתלהבים מהם… 🙂

 

 

"Bonhoeffer: Pastor, Martyr, Prophet, Spy" by Eric Metaxas. 155.

קבלו עדכונים חמים