מְשִׁיחִי
בית וירטואלי לקהילה המשיחית

ישועה דרך התמדה באמונה בלבד?

 

ארמיניאניסטים רבים טוענים כי הם לא מאמינים שניתן לאבד את הישועה דרך מעשים רעים, וכך הם מנסים להימנע מההאשמה שבהשקפה שלהם הישועה תלויה במעשים שלנו. אלא, הם טוענים שניתן לאבד ישועה דרך כפירה באמונה בלבד, כלומר נפילה דוקטרינלית מיסודות האמונה. במאמר זה אנו נראה שהטענה הזו איננה עקבית בתאולוגיה הארמיניאניסטית, משום שמבחינת הכתובים, כפירה באמונה יכולה להיות גם מוסרית בטבעה והיא לא בהכרח תוצאה של כפירה דוקטרינלית באמונה, ולכן, כדי שהארמיניאניסטים שטוענים זאת יהיו יכולים להיות עקביים עם עמדתם, הם חייבים להאמין שגם נפילה מוסרית עלולה להוביל לאיבוד ישועה, ולא רק נפילה דוקטרינלית מהאמונה.

 

השנייה לפטרוס ב 20

 

הֲלֹא אִם אַחֲרֵי שֶׁנִּמְלְטוּ מִטֻּמְאוֹת הָעוֹלָם בִּידִיעָתָם אֶת אֲדוֹנֵנוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שׁוּב נִסְתַּבְּכוּ בָּהֶן וְנֻצְּחוּ — כִּי אָז מַצָּבָם הָאַחֲרוֹן גָּרוּעַ מִן הָרִאשׁוֹן.

 

בפסוקים הבאים נראה שמאמינים עלולים ליפול מהאמונה במובן הפרקטי בעודם מחזיקים באמונה מבחינה תאולוגית. כלומר, מדובר באנשים שעדיין מאמינים במשיח, אך מסיבות פרקטיות הם מתכחשים אליו בסגנון החיים שלהם. בשנייה לפטרוס ב 20, לדוגמה, מאמינים מסתבכים בחיי חטא אחרי שהם כבר נמלטו מטומאות העולם דרך ישועתם. שימו לב, לא נאמר כאן שהם הסתבכו בטומאות העולם כי הם הפסיקו להאמין בישוע. מי שטוען שהם קודם עזבו את אמונתם בישוע ורק לאחר מכן הסתבכו בחיי חטא, מכניס תאולוגיה אל תוך הטקסט. הסיבה שבגללה המאמינים כאן הסתבכו בחיי חטא היא כי מורי השקר הוליכו אותם שולל ועיוותו את חסד האלוהים (יהודה א 4). המאמינים הללו שהסתבכו בחטא, לא מכחישים שישוע הוא המשיח, אלא הם מתכחשים אליו דרך סגנון החיים שלהם. הם עזבו את האמונה מוסרית, לא דוקטרינלית. הם לא מתכחשים לכך שנושעים דרך האמונה בישוע ללא מעשים, להפך הם מתרצים את ההתנהגות שלהם על בסיס אמונתם בחסד והסליחה שבמשיח. וזה מראה שמאמין עלול ליפול מהאמונה (ולכן לאבד ישועה בהשקפה הארמיניאניסטית) בעודו ממשיך להאמין בישוע ולא כי הוא הפסיק להאמין בו!

 

הראשונה לטימותיאוס ה 8

 

וּמִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹאֵג לִקְרוֹבָיו, בְּיִחוּד לִבְנֵי בֵּיתוֹ, כָּפַר בָּאֱמוּנָה וְהוּא גָּרוּעַ מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין.

 

על פי הפסוק, מאיזו בחינה האדם הזה כפר באמונה? האם האדם הזה הפסיק להאמין במשיח ישוע? התשובה הברורה מהטקסט היא ששאול מדבר בפסוק הזה על מישהו שעדיין מאמין. אחרת שאול אומר שאדם לא מאמין גרוע מאדם לא מאמין, משפט חסר כל היגיון. הנה דוגמה למישהו שמצד אחד עדיין מאמין בישוע, אך מצד שני, נפל או כפר באמונה. הנפילה היא מוסרית, לא דוקטרינלית. לכן, בהשקפה הארמיניאניסטית, האדם הזה איבד את ישועתו, למרות שהוא עדיין מאמין בישוע! הוא איבד את ישועתו כתוצאה מנפילה מוסרית. פסוק זה מצביע על כך שלא ניתן להיות ארמיניאניסט עקבי ולהגיד שהישועה משתמרת על ידי אמונה מתמדת בלבד, ולא גם דרך עמידה מוסרית מתמדת בנוסף לכך.

 

הראשונה לטימותיאוס ה 6

 

אַךְ זוֹ שֶׁלִּבָּהּ לְתַעֲנוּגוֹת, הֲרֵיהִי בִּבְחִינַת מֵתָה בְּחַיֶּיהָ.

 

לא מדובר כאן על אישה שהפסיקה להאמין בישוע. אלא מדובר כאן על אישה שאמונתה מתה (יעקב ב 17), שאמונתה האישית לא מביאה לפרי, ולכן היא מתה. מאחר ובהשקפה הארמיניאניסטית אמונה מתה היא אמונה שלא מושיעה, האישה שחיה בתענוגות היא אישה שאיבדה את ישועתה. משום שאמונתה האישית הפסיקה להיות פעילה (ושוב, בפרשנותם יעקב ב מלמד שאמונה שלא מביאה לפרי היא אמונה שלא מושיעה). עלינו להדגיש, זה מפריך את הניסיון של ארמיניאניסטים אחדים לשמר את עיקרון הישועה באמונה בלבד, משום שעל פי הכתוב, נפילה מוסרית מן האמונה מובילה למוות בדיוק כמו שנפילה דוקטרינלית מהאמונה מובילה למוות. לכן, בהשקפה הארמיניאניסטית, ההתמדה באמונה בישוע לא יכולה להיות התנאי היחיד לישועה, אלא גם התמדה מוסרית באמונה הכרחית במסגרת התאולוגיה שלהם.

 

ניתן לסכם את הטיעון כך (הטיעון הזה תקף בהשקפה הארמיניאניסטית בלבד):

 

  1. אלו שנפלו מוסרית מהאמונה הם מתים רוחנית (הראשונה לטימותיאוס ה 6).
  2. מאמינים שעדיין מחזיקים תאולוגית באמונה יכולים ליפול מוסרית מהאמונה (הראשונה לטימותיאוס ה 8).
  3. לכן, מאמינים שעדיין מחזיקים תאולוגית באמונה (כלומר מאמינים בישוע), יכולים ליפול מהאמונה מוסרית ולאבד חיי עולם מבלי שהם הפסיקו להאמין בישוע.

 

הטיעון הדדוקטיבי לעיל מוכיח שבהשקפה הארמיניאניסטית, לא ניתן להגביל את איבוד הישועה לנפילה תאולוגית מהאמונה (כלומר להפסיק להאמין בישוע) בלבד. נפילה מוסרית מהאמונה עלולה להתרחש לפני הנפילה הדוקטרינלית. ואם נפילה מוסרית מתרחשת, המאמין מאבד את ישועתו לפני שהוא מאבד את אמונתו האישית בישוע. לכן, לא ניתן להגיד שהישועה משתמרת דרך אמונה מתמדת בלבד,

אלא, בהשקפה הארמיאניסטית, היא חייבת להשתמר גם דרך מעשים טובים.

 

סיכום

 

במאמר הזה בחנו את הטענה של אחדים בהשקפה הארמיניאניסטית על פיה הישועה לא משתמרת על ידי מעשים אלא על ידי אמונה בלבד. ראינו כי הטענה לא עקבית עם הכתובים שמדברים על כך שמאמין עלול לכפור באמונה בזמן שהוא עדיין מאמין בישוע, בגלל חיי חטא. לכן, הניסיון לשמר את עיקרון הישועה באמונה בלבד בתיאולוגיה הארמיניאניסטית נידון לכישלון.

הרשמו לניוזלטר שלנו!
הרשמו על מנת לקבל עדכונים חשובים ומבצעים לאימייל!
תוכלו להסיר את האימייל שלכם בעתיד

קבלו עדכונים חמים