מְשִׁיחִי
בית וירטואלי לקהילה המשיחית

חטא מוות: ביאור לראשונה ליוחנן ה 16

אִישׁ אִם יִרְאֶה אֶת אָחִיו חוֹטֵא חֵטְא שֶׁאֵינֶנּוּ חֵטְא־מָוֶת, יִתְפַּלֵּל, וֵאלֹהִים יִתֵּן לוֹ חַיִּים, לְאֵלֶּה שֶׁלֹּא חָטְאוּ חֵטְא־מָוֶת. יֵשׁ חֵטְא־מָוֶת; עַל זֶה אֵינֶנִּי אוֹמֵר שֶׁיִּתְפַּלֵּל. (הראשונה ליוחנן ה 16)

נהוג להשתמש בקטע זה כאיום על מאמינים שיזהרו מפני "חטאים חמורים" שיכולים לגרום לאובדן ישועתם. אך האם זו הכוונה של הקטע?

 יוחנן כותב על חטאים שמובילים למוות ועל חטאים שאינם מובילים למוות. עלינו לשים לב שקהל היעד של יוחנן הם מאמינים ("אחיו" מתכוון לאח באמונה). בנוסף לכך, עלינו לזכור שיש כל מיני סוגים של מוות בכתבי הקודש:

-מוות פיזי (יוחנן יט 33; מעשי השליחים יב 23).

– מוות רוחני (בראשית ב 17; רומים ה 12; אפסים ב 2).

– מוות בהתחברות עם אלוהים (רומים ו 16, 21, 23).

– מוות נצחי (התגלות כ 14-15).

– מוות ביעילות שלנו כמאמינים (אל העברים יא 12; יעקב ב 20, 26).

– מוות לחטא במעמד שלנו כמאמינים (רומים ו 11).

– מוות כפגיעה בחיי הניצחון של המאמין (רומים ז 9-11, 24; ח 2, 6 ,13).

שימו לב שיוחנן כותב כי מאמין שלא חוטא חטא מוות, יש להתפלל עבורו כדי שאלוהים יתן לו "חיים". המילה “חיים” עומדת בניגוד למוות שנגרם על ידי "חטא מוות". מאחר ומדובר באח באמונה, אשר יש לו כבר חיי עולם; המילה "חיים" לא יכולה להתייחס לחיי נצח (כי כבר יש לו חיי נצח). לכן, ה"מוות" שעומד בניגוד ל"חיים", לא יכול להתייחס להרשעה נצחית. יכול מאוד להיות שיוחנן מדבר על חטא שמוביל למוות פיזי. במילים אחרות, יוחנן מפציר בנו לא להתפלל עבור מאמין שמת כתוצאה מחטא שבו הוא היה חי. לעומת זאת, יש להתפלל עבור מאמין שחי בחטא בעודו בחיים, כדי שאלוהים ישקם אותו, ירחם עליו ויאריך את חייו עלי אדמות.[1] מוות פיזי כתוצאה מחטאים שכיח בברית החדשה (מעשי השליחים ה 1-11; הראשונה לקורינתים יא 27-32).

 

הערות:

[1] ."Constable, “Notes on 1 John