מְשִׁיחִי
בית וירטואלי לקהילה המשיחית

וְהַשׂכֵּל (סת דוד פוסטל)

ד''ר סת דוד פוסטל דיקן אקדמי, המכללה למקרא

 

"משכיל" במובן של היום הינו איש "בעל השכלה, מחונך, מלומד". לפי הדעה הרווחת בימינו, "שכל" ו"השכלה" מקורם באוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים בלבד, מקומות שבדרך כלל נחשבים לבעלי צביון חילוני לחלוטין. אבל ההפך הוא הנכון בתפיסת העולם המשיחית. המקור הבלעדי ל"שכל" ול"השכלה" הוא אלוהים (תהילים ל'ב 8; דניאל א 17; נחמיה ט 20) ודברו (יהושע א 8-7; מלכים א ב 3; תהילים קי'ט 99). לפיכך, כל ניסיון להשכיל בלי אלוהים (=החטא הקדמון, בראשית ג 6) הוא באמת "שכלות" (=סכלות: ר' קהלת א 17; ישעיהו מד 18). אין פלא אפוא שאחת התכונות החיוניות למנהיג בישראל היא "שכל": יהושע (יהושע א 8-7), דוד (שמואל א יח 30), חזקיה (מלכים ב יח 7), המשיח (ירמיהו כג 5; ישעיהו נב 13).

"וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם, נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל־סֵפֶר וְחָכְמָה…" (דניאל א 17)

"כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל, הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי, כִּי אֲנִי יְהוָה…" (ירמיהו ט 23)

"לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל…" (משלי א 3)

 

משמעות הפועל "להשכיל" במקרא

מתוך 74 מקרים שבהם השורש "שָׂכַל" משמש כפועל בתנ"ך, 72 מופיעים בבניין הפעיל. היות ושמו של כתב העת נלקח מהפועל בבניין הפעיל (למי שמתלהב מהדקדוק, הצורה "והַשכֵל" היא מקור מוחלט. "השכל" כמקור מוחלט לא מתפקד כפועל אלא כשם עצם שפירושו "שֶׂכֶל"), יתמקד מאמר זה בעיקר במשמעות המילה "השכיל" במקרא. אבן-שושן, ב"קונקורדנציה חדשה", מציג את הפירושים הבאים למילה "השכיל" (כלומר, את הטווח הסמנטי או המשמעויות האפשריות בהקשרים שונים): א) "קנה שכל ודעת, היה נבון" (למשל, ירמיהו ט 23; דניאל א 17); ב) "התבונן" (למשל, תהילים מא 2; משלי טז 20); ג) "הצליח" (למשל, ירמיהו כ'ג 5; איוב ל'ד 27; שמואל א יח 15-14); ד) "הקנה דעת" (למשל, דניאל ט 22; נחמיה ט 20; תהילים לב 8). במרבית המקרים המילה "השכיל" מופיעה בספרות החכמה התנ"כית, לעתים עם מילים הנגזרות מהשורש בי"נ (למשל, "יבינו" בדברים לב 29) או השורש יד"ע (למשל, "וידע" בירמיהו ט 23) כצמד מילים. ללא ספק "השכיל" היא מילה הקשורה לחכמה וכבר ציינתי שמבחינת התנ"ך, חכמה זו נובעת מלבו של אלוהים.

 

מאין תבוא "ההשכלה"?

מבחינת הכתובים אנו משכילים (מקבלים שכל) בשלוש דרכים: 1) מקבלים אותו כמתנת אלוהים. ככתוב בדניאל א 17: "וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם, נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל [=שכל] בְּכָל סֵפֶר וְחָכְמָה; וְדָנִיֵּאל הֵבִין, בְּכָל חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת". אנו לומדים בברית החדשה כי חכמה (השכלה) ניתנת גם כמתנה לכל מי שנולד מחדש (אפסים א 9-8). חשוב לציין כאן את הקשר בין תפילה ומתנת ה"שכל" (ר' דניאל ט 21; יעקב א 5); 2) מקבלים את השכל תוך הגות בדבר אלוהים: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ: כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל [=תצליח]" (יהושע א 8; ר' גם פס' 7; מלכים א ב 3; תהילים קיט 99; נחמיה ח 13; דברים כט 8; משלי טז 20; דניאל ט 13). בעולם המודרני השכלה אקדמית בדרך כלל מיוחסת להצלחה כספית. במקרא, הצלחה בעיני אלוהים היא פרי של לימוד מתמיד של כתבי הקודש; 3) מקבלים אותו כתוצאה מהתבוננות במעשי-יה, בפועל ה' (דברים לב 29; ישעיהו מא 20; תהילים ב 10; דניאל ט 25). אם ברצוננו להשכיל, עלינו להקדיש זמן למחשבה על המעשים של אלוהים, כדוגמת הבריאה או ההיסטוריה העל-טבעית של עם ישראל.

 

לסיכום

אם כן, ב"וְהַשכֵּל" אנו מצהירים על תלותנו באלוהים ובמשאבים על-טבעיים על מנת להשכיל ולהיות משכילים! בכתב עת זה אנו רוצים לעודד הגות בכתבי הקודש והסתכלות והתבוננות במעשי האל, במטרה להשכיל בדעת ה': "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל, הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי, כִּי אֲנִי יְהוָה, עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ; כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם יְהוָה" (ירמיהו ט 23).

קבלו עדכונים חמים