מְשִׁיחִי
בית וירטואלי לקהילה המשיחית

האם גופכם הוא באמת היכל אלוהים? (רון קנטור)

רון קנטור

 

דמיינו את התדהמה שלי כשהבנתי, בזמן שהתאמנתי על ההליכון והגיתי במה שרשום בראשונה לקורינתים פרק ג', זיעה נוטפת על הלחיים שלי – ששאול בכלל לא מדבר על פעילות גופנית!

בקטע המדובר, שאול השליח מדבר על שכר בשמיים, ובאופן שנראה לכאורה לא קשור, פתאום הוא מתחיל לדבר על כך שהגוף שלנו הוא היכל אלוהים. תמיד תהיתי, איך הקטע הזה בכלל הגיע לשם? משהו לא התחבר לי. קראתי את הפסוקים שלפני ואחרי הקטע שוב ושוב, ושמתי לב למילה שמעולם לא שמתי לב אליה בעבר: "יחד". ואז, בּוּם, זה הכה בי!

(חשוב לי להיות ברור. המילה יחד לא מופיעה ביוונית או בעברית.  קראתי בתרגום New International Version באנגלית. אם כך, האם הם הוסיפו מילה? כן, ואני שמח שהם עשו זאת! בגלל שבאנגלית המילה you (אתה/אתם), יכולה להיות ביחיד או רבים.  גם ביוונית (σύ\ὑμεῖς) וגם בעברית (אתה/אתם) אפשר להבדיל בין יחיד לרבים ללא הסבר נוסף. וכאן המתרגם רצה לעזור לקורא להבין שכוונתו של שאול הייתה ברבים. אסביר כעת)

כמה אירוני שדווקא בזמן שהתעמלתי, ודאגתי להיכל אלוהים, כביכול,  הבנתי שאין קשר בין אכילה בצורה נכונה, פעילות גופנית ולא לעשן, לבין הכוונה של שאול בדבריו:

"הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי הֵיכַל אֱלֹהִים אַתֶּם וְכִי רוּחַ אֱלֹהִים שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבְּכֶם? אִם יַשְׁחִית אִישׁ אֶת הֵיכַל אֱלֹהִים, אֱלֹהִים יַשְׁחִית אוֹתוֹ; כִּי הֵיכַל הָאֱלֹהִים קָדוֹשׁ, וְאַתֶּם הֵיכָלוֹ." (הראשונה לקורינתים ג' 16-17)

חשוב לי לומר שבראשונה לקורינתים פרק ו', לעומת זאת, הוא כן מתייחס לגופינו כאל ההיכל של רוח הקודש, בהקשר של חטאים מיניים. זו הסיבה שחטאים מיניים נחשבים חמורים ביותר, בגלל שנוכחות ישוע נמצאת בתוך גופינו ו"גופינו הם איברי המשיח" (הראשונה לקורינתיים ו' 15).

"הִתְרַחֲקוּ מִן הַזְּנוּת. כָּל חֵטְא שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה הוּא מִחוּץ לְגוּפוֹ, אֲבָל הַזּוֹנֶה חוֹטֵא לְגוּפוֹ שֶׁלּוֹ. הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי גּוּפְכֶם הוּא הֵיכָל שֶׁל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשּׁוֹכֶנֶת בְּתוֹכְכֶם, אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם אוֹתָהּ מֵאֵת אֱלֹהִים, וְכִי אֵינְכֶם שַׁיָּכִים לְעַצְמְכֶם?  הֲלֹא בִּמְחִיר נִקְנֵיתֶם, לָכֵן כַּבְּדוּ אֶת אֱלֹהִים בְּגוּפְכֶם" (הראשונה לקורינתים ו' 18-20).

אז כן, גופנו הוא היכל רוח הקודש, אבל הכוונה כאן בפרק ו' שונה מכוונתו של שאול בפרק ג'. בפרק ו', הוא אומר "גופכם" ברבים. זאת אומרת, שנוכחות אלוהים שוכנת בכל מאמין "בפני עצמו" – כל מאמין הוא היכל של רוח הקודש. אבל בפרק ג', הוא אומר שאנחנו, יחד (ברבים) מהווים את היכל אלוהים (ביחיד). הוא מדבר על כלל גוף המשיח כהיכל אלוהים—הוא לא מדבר פה על אנשים יחידים. (וזו הסיבה שתרגום NIV הוסיף את המילה יחד – "אתם (יחד) היכלו").

למה זה כל כך חשוב?

שאול מאוד דואג לקורינתים, שהיו מפולגים בינם לבין עצמם:

"כָּל אֶחָד מִכֶּם אוֹמֵר: "אֲנִי שַׁיָּךְ לְשָׁאוּל", אוֹ "אֲנִי לְאַפּוֹלוֹס", "אֲנִי שֶׁל כֵּיפָא", "וַאֲנִי שֶׁל הַמָּשִׁיחַ". (הראשונה לקורינתים 1:12)

הוא גוער בהם על זה לאחר מכן בפרק ג':

"כִּי עוֹדְכֶם בִּלְתִּי־רוּחָנִיִּים. וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּקִרְבְּכֶם קִנְאָה וּמְרִיבָה, הַאֵין אַתֶּם בִּלְתִּי־רוּחָנִיִּים וּמִתְנַהֲגִים כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים?  הֲלֹא כַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ אוֹמֵר "אֲנִי שַׁיָּךְ לְשָׁאוּל" וְאַחֵר אוֹמֵר "אֲנִי לְאַפּוֹלוֹס", הַאֵין אַתֶּם כְּכָל הָאָדָם?" (הראשונה לקורינתים ג' 3-4)

כיום אנחנו חושבים שהכוונה בלהיות "בִּלְתִּי־רוּחָנִי" היא למשל להקשיב למוזיקה חילונית, אבל הכוונה ב – "בִּלְתִּי־רוּחָנִי" לפי הברית החדשה היא לחיות חיים "בשריים"— לפעול בכעס, גאווה וקנאה, ליצור סכסוכים ופילוגים, וכו'. המאמין הרוחני נקרא לחיות חיים ברמה גבוהה יותר (גלטים ה' 22-23 – פירות הרוח). אם נדלג לפסוק 16 ו17, נראה ששאול דאג יותר לאחדות שלהם – מאשר לתזונה שלהם.

האם אינכם מבינים שכולכם יחד מהווים את ביתו של אלוהים, ומשום כך רוח הקודש השוכן בכם שוכן למעשה בבית אלוהים? אלוהים יעניש את כל מי שמלכלך ומטמא את ביתו, כי בית אלוהים הוא טהור וקדוש, ואתם בית אלוהים! (הראשונה אל-הקורינתים ג' 16-17 במילים מודרניות)

המילה ביוונית ל-you (אתה/אתם) בפסוקים 16 ו-17 היא ברבים והתרגום המודרני מוסיף את המילה "יחד" כדי לעזור לדוברי האנגלית להבין שאנחנו, גוף המשיח, יחד, מהווים את היכל אלוהים.  כשהוא אומר שאלוהים ישחית את מי שמשחית את היכל אלוהים, הוא לא מדבר על עישון סיגריות או אכילת-יתר (דברים שאני לא ממליץ לעשות) – הוא מדבר על דברים שגורמים לפילוגים כמו רכילות, גאווה, קנאה, התנשאות, שקר וכו'.

 

גורמים לפיצול

בעולם המערבי, קל מאד לזקן קהילה לפצל את הקהילה שלו, או לרוץ לרשתות החברתיות ולתקוף רועה קהילה כלשהו מבלי לחקור את העניין לעומק. כמה קהילות היום נוצרו כתוצאה ממנהיג ממורמר שעזב את קהילתו הקודמת כדי לפתוח קהילה משלו באותה העיר? רגשות של פגיעה או גאווה יכולים להוליך אותנו שולל ולגרום לנו לטעות ולהאמין שאלוהים אומר לנו לעזוב את הקהילה שלנו ולקחת עוד אנשים איתנו. "אנחנו חייבים להגן עליהם", כך מתרצים רבים.

הברית החדשה מדברת על חטא הפילוג בצורה מאוד תקיפה, "אִם יַשְׁחִית אִישׁ אֶת הֵיכַל אֱלֹהִים, אֱלֹהִים יַשְׁחִית אוֹתוֹ". בזמן פילוג, אנשים נופלים מהאמונה ואחרים מוּבלים לסטות מדרך הישר. פילוגים ופיצולים שוברים את ליבו של אלוהים מכיוון שהם משחיתים וקורעים את גופו של ישוע. וכאשר מאמינים חדשים רואים את המנהיגים שלהם רבים, זה מדכא אותם.  עבורם, פילוג בקהילה מרגיש ממש כאילו ההורים שלהם התגרשו – ועכשיו הם צריכים לבחור. ישוע דיבר דברים קשים על אלו שגורמים למאמינים חדשים להיכשל.

לפעמים ישנן סיבות לגיטימיות לפילוג: חטא חמור, תורת שקר או מנהיג שמתעלל ופוגע בצאן שלו. אבל השורש של רוב הפילוגים נטוע בגאווה, קנאה ורגשות פגועים.

לפני שנים רבות, הייתי מעורב בפילוג מכוער. חשוב לי קודם כל להגיד שאני לא כותב את זה כדי להטיח במישהו אשמה – כולנו היינו אשמים באופן מסוים. מכיוון שהיה מדובר בארגון משיחי בינלאומי מפורסם, ההשלכות היו כלל עולמיות. הפרי היה רקוב. משפחות תפסו צדדים והתעמתו אחת עם השנייה. רועֵי קהילה וחברי קהילה היו מפולגים. שותפים לחדר הפסיקו לדבר אחד עם השני. זו הסיבה ששאול היה כל כך מודאג. אני שמח שכל המנהיגים שהיו מעורבים בפיצול הזה השלימו זה עם זה, אבל זה לא משנה את העובדה שהפיצול הזה גרם נזק לגופו של ישוע — עד עצם היום הזה.

 

'אחדות' לא בהכרח אומר 'אחידות'

במכתבו של שאול, הוא מתייחס לכך שחלק מהאנשים היו נאמנים לאפולוס, חלקם היו נאמנים אליו, וחלקם היו נאמנים לכיפא. אנחנו יכולים לקחת את הקטע הזה רחוק מדי ולהגיד שנאמנות לקבוצה מסוימת או איזושהי זרם בגוף המשיח אסורה, אך לא זו כוונתו של שאול כאן. אין בעיה בכך שיש בפטיסטים, לותרניים ויהודים משיחיים.
אין בעיה בכך שלאפולוס הייתה קבוצה של תלמידים שהיו נאמנים אליו כַּמנהיג שלהם. אני בעצמי שייך לקבוצה של כ-40 ארגונים משיחיים וקהילות שהם בעלי קו מחשבה וחזון משותפים.

הבעיה היא לא ההתקבצות לכשעצמה, אלא הגאווה שנכנסת לעניין. ברגע שאנחנו מתחילים לחשוב שהקבוצה שלנו היא הכי טובה, אנחנו נמצאים במקום מסוכן. (גילוי נאות: לאחרונה גרמו לנו לבדוק באופן מדוקדק את המאמרים וההצהרות שלנו, והגענו למסקנה שללא כוונה רשמנו חלק מהדברים באופן מתנשא. אנחנו מתאמצים מאד לשנות את זה). שלנו שאול שמח לשמוע שאפולוס הניב פרי — אך הוא לא שמח שחלק מתלמידיו היו נאמנים לו יתר על המידה ושפטו בגאווה מנהיגים או תנועות אחרות. העובדה שאני חלק מקבוצת 'תיקון' לא גורמת לי לשפוט תנועות אחרות. להיפך, אני חוגג את השוני במתנות ובקריאות שלנו. אני לא חושב שכולם צריכים להיות חלק מהקבוצה שלי. אני רואה אנשים כאן בישראל שעושים דברים מדהימים עבור ממלכתו של אלוהים, והם לא חלק מהקבוצה שלי.

החברים שלי במכללה למקרא הפיקו סרטוני עדויות ואפולוגטיקה עוצמתיים ואפקטיביים מאוד. ישראל פוכטר מסייע להקמת קהילות ומוביל אנשים רבים לאדון. עודד שושני, שמנהיג את  הקהילה דוברת העברית הגדולה ביותר בישראל, ככל הנראה, הוא בחור מעורר השראה עבורי. דניאל יהב וקהילת פניאל שבגליל הניבו פירות יוצאים מן הכלל. וצ'אד הולנד, אותו חנכתי בעבר, עושה עבודה מדהימה בהרחבת השירות של הקהילה “King of Kings”. יכולה להיות בינינו אחדות ללא אחידות, ואנחנו יכולים לחגוג את פעולתו ועבודתו של אלוהים בכל אחד מאיתנו.

סיכום

אלוהים שונא פילוגים—חד וחלק! שאול הפציר באפסים: "שִׁקְדוּ לִשְׁמֹר אֶת אַחְדוּת הָרוּחַ בְּקֶשֶׁר שֶׁל שָׁלוֹם." (אפסים 4:3)

  • אנחנו צריכים להיזהר לפני שאנחנו מדברים נגד אח או אחות באמונה.
  • אנחנו צריכים לוודא שיש לנו את כל העובדות לפני כן, ולאמת אותן.
  • אנחנו צריכים לוודא שאנחנו מוּבלים ע"י הרוח ולא ע"י הבשר. אנחנו צריכים להסתכל עמוק לתוך ליבינו ולשפוט את המניעים שלנו – למה אני עושה את זה? כדי להגן על הגוף או כדי לתקוף את אחי?
  • עלינו לאהוב אחד את השני לפחות כמו שאנחנו אוהבים את האמת.

מתוך הקנאה שלנו לצדק, אנחנו עלולים למצוא את עצמינו פוגעים באח או אחות לאמונה, או גרוע מזה, מפילים מאמין צעיר באמונה. בואו נשאף לשלום, אחדות ואהבה, בעודנו לא מתפשרים על האמת בשום מחיר.

קבלו עדכונים חמים