מְשִׁיחִי
בית וירטואלי לקהילה המשיחית

ההתגלות המיוחדת של אלוהים

[♜]

 

בחלק הקודם בחנו את עניין ההתגלות הכללית – כיצד אלהים מגלה עצמו לכל אדם באופן כללי. אם ההתגלות המוחלטת מאת אלהים ניתנת לתיוג, כ-"ספר ההתגלות", כרך א מכיל התגלות כללית. כרך ב מכיל התגלות מיוחדת, שבניגוד לראשונה אינה נגלית בהכרח לכולם.

 

I. אפיקים של התגלות מיוחדת

 

א. הטלת גורל

אף-על-פי שהיום לא מייחסים חשיבות רבה לשימוש בהטלת גורל, בעבר הוא שימש לפעמים להעברת מסרים מאלהים לאדם (משלי טז 33; מה"ש א 26-21).

 

ב. אורים ותומים

החושן שענד הכהן הגדול על-פי התיאור בתנ"ך, היה ריבוע שעשוי מבד שנרקם מחוטים יקרים, מקופל לשניים ופתוח בחלקו העליון בצורת כיס. הוא שובץ בשנים-עשר אבני חן שעליהן נחרטו שמות שנים-עשר שבטי ישראל. האורים והתומים היו, קרוב לוודאי, שתי אבנים יקרות שהונחו בתוך הכיס ושימשו להטלת גורל כדי לדעת את רצון אלהים (שמות כח 30; במד' כז 21; דבר' לג 8; שמ"א כח 6; עזרא ב 63).

 

ג. חלומות

ככל הנראה, השתמש אלהים בחלומות פעמים רבות בתקופת התנ"ך כדי להעביר את מסריו, והוא יעשה זאת שוב בביאתו השנייה של המשיח (ברא' כ 3, 6; לא 13-11, 24; מ-מא; יואל ג 1). מאמינים ולא מאמינים כאחד חוו חלומות מאת אלהים (ברא' כ 3; לא 24). על-אף העובדה שהיתה זו חוויה שכיחה, השתמש אלהים בחלומות באופן מיוחד זה לצורך גילוי האמת.

 

ד. חזיונות

בחזון הדגש הוא כנראה על מה שנשמע, בעוד שבחלום הוא על מה שנראה, אם כי נדמה שהאדם המעורב פעיל יותר בקבלת החזון (ישע' א 1; ו 1; יחז' א 3).

 

ה. התגלות אלוהית (Theophanies)

לפני ההתגלמות בבשר, התגלות אלוהית היתה קשורה בהופעתו של מלאך ה', שהעביר את המסר האלוהי לבני-אדם (ברא' טז 14-7; שמות ג 2; שמ"ב כד 16; זכר' א 12).

 

ו. מלאכים

אלהים השתמש גם במלאכים להעביר את מסריו לבני-אדם (דנ' ט 22-21; לוקס ב 11-10; התג' א 1). (שים לב להתג' יט 17 שם אלהים משתמש במלאך ליצירת קשר עם בעלי-כנף!)

 

ז. הנביאים

נביאי התנ"ך והברית החדשה העבירו את מסריו של אלהים לאנושות (שמ"ב כג 2; זכר' א 1; אפס' ג 5). הם דיברו בסמכותיות מפני שהעבירו את דבר אלהים. כיום, מטיף או מורה אינו נחשב לנביא כי הוא מכריז או מסביר את דבר אלהים שניתן ונכתב בעבר.

 

ח. מאורעות

ערוץ התגלות נוסף הוא פעילות אלהים בהיסטוריה. גאולת בני-ישראל ממצרים חשפה את מעשי הצדקה של אלהים, על-פי מיכה ו 5. פעולות שפיטה מגלות מיהו אלהים (יחז' כה 7). וכמובן התגלמותו של המשיח מפרשת את אלהים (יוח' א 14). מן ההכרח לומר היום שמאורעות אלה צריכים להיות היסטוריים ועובדתיים על מנת שיהיו גם תקשורתיים; כי כיום יש מי שמציבים את האמונה הקיומית לפני האמונה ההיסטורית. במילים אחרות, הם מנסים ליצור התגלות נפרדת מהעובדות ההיסטוריות, או למצוא משמעות בעובדות היסטוריות בעודם מתכחשים לעובדה שהמאורעות קרו בפועל. היסטוריוגרפיה קיומית כגון זו לא היתה מעולם חלק מהמסגרת של מחברי המקרא.

לא רק שהמאורעות חייבים להיות היסטוריים, אלא הם גם חייבים להיות מבוארים באמצעות ההשראה האלוהית אם ברצוננו להבין במדוייק את משמעותם. למשל, אנשים רבים נצלבו; כיצד אנו יודעים שצליבתו של אחד בשם ישוע מנצרת שילמה עבור חטאי העולם? דבר ההתגלות המיוחדת מבהיר ומפרש נכונה את משמעותם המעורפלת של המאורעות.

 

ט. ישוע המשיח

ללא ספק, התגלמותו של ישוע המשיח היתה אפיק ראשי של ההתגלות המיוחדת. הוא פירש את האב (יוח' א 14), גילה את טבעו של אלהים (שם יד 9), את גבורתו (שם ג 2), את חוכמתו (שם ז 46), את כבודו (שם א 14), את חייו (יוח"א א 3-1) ואת אהבתו (רומ' ה 8). אדוננו עשה את כל זה הן במעשיו (יוח' ב 11) והן בדבריו (מתי טז 17).

 

י. ספר הבריתות

למעשה ספר הבריתות הוא האפיק הכוללני ביותר של ההתגלות המיוחדת שכן הוא כולל תיעוד של היבטים רבים של שאר האפיקים. אף-על-פי שאלהים, ללא ספק, נתן חזיונות, חלומות ונבואות אחרים שלא תועדו במקרא, איננו יודעים עליהם דבר. בנוסף, כל הידוע לנו על חיי המשיח נמצא בספר הבריתות, על-אף שכמובן לא כל מעשיו ודבריו תועדו בכתובים (יוח' כא 25). אולם ספר הבריתות אינו רק תיעוד של שאר ההתגלויות מאלהים; הוא גם כולל אמת נוספת שאינה נגלית, למשל דרך הנביאים או אפילו במהלך חייו עלי אדמות של המשיח. אם כן, ספר הבריתות משמש גם לתיעוד היבטים של התגלות מיוחדת והוא גם התגלות בפני עצמה.

ההתגלות במקרא אינה רק כוללנית ועם זאת מוטית; היא גם מדוייקת (יוח' יז 17), מתפתחת (עבר' א 1) ותכליתית (טימ"ב ג 17-15).

קיימות שתי גישות שתומכות באמינותה של ההתגלות המקראית. "הבוטחים באמונה" (Fideists) עומדים על-כך שהמקרא וההתגלות שבו מאמתים את עצמם, דהיינו הטקסט המקראי הוא האמת (autopistic). ההנחה שספר הבריתות אינו עלול לטעות חייבת להיות הנחה מוקדמת מפני שהכתוב אומר שהוא נכתב בהשראת הרוח. מצד שני, האמפיריקנים (Empiricists), מדגישים את האמינות הפנימית של ההתגלות המקראית כראויה לאמונה, דהיינו ראוי לאמון (axiopistic). טענת המקרא לסמכות אינה לכשעצמה הוכחה לסמכותו; לאמתו של דבר קיימות ראיות היסטוריות ועובדתיות שמאשרותאת ספר הבריתות ומאמתות את המסר המקראי. לדעתי יש אמת בשתי הגישות ובשתיהן צריך ואפשר להשתמש.

 

II. כמה השקפות מודרניות על ההתגלות

כל ההשקפות בנות זמננו בנוגע להתגלות שותפות לכמה תכונות שנוגעות לה. (1) הן סובייקטיביות במגמתן. ההתגלות נחשפת בניסיון או בהבנתו של מי שמפרש את ניסיונם של אחרים. (2) ללא אמת מידה ואבן בוחן אובייקטיביים הן בלתי יציבות, מפני שהבנת ההתגלות תלויה בתפיסה של המפרש. (3) בגלל (1) – האם חסר כאן תוכן? ו-(2),ההשקפות המודרניות בנושא ההתגלות הן תת-משיחיות כי הן מרוממות את הבינה האנושית על המהות שאלהים מגלה.

 

א. התגלות כפעילות אלוהית

השקפה זו טוענת שההתגלות כוללת מעשי גבורה של אלהים בהיסטוריה. ודאי שיש אמת בכך שהרי אלהים אכן התגלה במאורעות היסטוריים. הקונסרבטיבים מאמינים שמעשים אלו היו עובדתיים ובמקרים מסויימים מעשי נסים. הליברלים מתכחשים לעובדות ההיסטוריות של מעשים אלה. מכל מקום, הן הקונסרבטיבים הן הליברלים מותירים את הפרשנות של המעשים לשכלו של הפרשן. אלו שמכחישים את המציאות ההיסטורית של המעשים מנסים לאשר כי אלו היו בכל זאת מעשי אלהים עם משמעויות מובהקות שניתנו להם על-ידי הפרשן. התגלות, אם-כן, יכולה להיות מעט יותר מאירוע פסיכולוגי במוחו של הפרשן.

 

ב. התגלות כמפגש אישי

באסכולת המחשבה הזו התגלות אינה נעשית באמצעות מסירת מידע  אלא במפגש בינאישי. לכן, אלהים עשוי להיות ידוע רק כנושא ולעולם לא כמושא, מכיוון שהאחרון יחייב טענות לגביו. התגלות לא נותנת לנו מידע על אלהים, אלא את אלהים עצמו במפגש אישי. אולם גילוי על אלהים (טענות; propositions)  נחוץ לצורך התגלות אלהים (מפגש). עובדות הן מהותיות למפגש. התגלות כמפגש מנתקת, במידה מסויימת, את ההתגלות מההיסטוריה, והיא בהחלט בעלת בסיס קיומי. לדוגמה: "בספר הבריתות, התגלות אלהים היא אישית ולא ברמת טיעון (propositional), כלומר בסופו של דבר התגלות מתקיימת במערכת יחסים, 'בעימות', ביחסי קרבה, יותר מאשר על-ידי תקשורת של עובדות".1

מבחינה מסורתית, ההתגלות וספר הבריתות הם בלתי נפרדים. דעות מודרניות תקעו טריז בין ספר הבריתות לבין ההתגלות שהביא לתוצאות הרסניות. כעת אין צורך יותר למצוא את ההתגלות רק במקרא, אלא במעשי הגבורה של אלהים ובמפגש אישי. החוויה הקיומית החליפה את האמת האובייקטיבית  כדבר אלהים.

לסיכום: התגלות מיוחדת כפי שמתועדת בספר הבריתות מספקת את תוכן המסר של אלהים לעולם. השראה נוגעת לשיטה שבה אלהים משתמש כדי לתעד את התוכן בפועל בכתובים. המהימנות מתייחסת למידת הדיוק של התיעוד הזה.

כעת נפנה לעניינים אלו.

 

 

הערות

 

  1. C. F. Moule, “revelation”. In The Interpreter’s Dictionary of the Bible (New York: Abingdon, 1976).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


Notice: ob_end_flush(): failed to send buffer of zlib output compression (0) in /home/messianic2018/public_html/wp-includes/functions.php on line 5420