מְשִׁיחִי
בית וירטואלי לקהילה המשיחית

האם הלידה מחדש קודמת לאמונה? (יוח"א ה 1)

White dove in a blue sky, symbol of faith

אחד מן הקטעים המשומשים לטובת העמדה הקלוויניסטית על פיה הלידה החדשה קודמת לאמונה[1], הוא הראשונה ליוחנן ה 1: כָּל הַמַּאֲמִין כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ, נוֹלַד מֵאֱלֹהִים. וְכָל הָאוֹהֵב אֶת הַמּוֹלִיד אוֹהֵב גַּם אֶת מִי שֶׁנּוֹלַד מִמֶּנּוּ. הבפטיסטים הרפורמי הנודע, ג'ון פייפר למשל טוען ש"זהו הטקסט הברור ביותר בברית החדשה לגבי היחס בין אמונה ללידה החדשה."[2] גם חוקר הברית החדשה הקלוויניסט תומאס שריינר מסכים וטוען, "אלו שמאמינים שישוע הוא המשיח מאמינים כך משום שהם נולדו מאלוהים (הראשונה ליוחנן ה 1)."[3]

הטיעון

על מה מתבסס הטיעון שגורס כי הלידה קודמת את האמונה בפסוק הזה? התשובה היא- הזמנים של הפעלים בטקסט היווני. הפועל "מאמין" מופיע בזמן הווה (pisteuōn), ואילו הפועל "נולד" מופיע בזמן מושלם[4] (gegennētai). כלומר, הטיעון של הרפורמים גורס כי מאחר והפועל העיקרי במשפט ("נולד") כבר הושלם בעבר, בעוד שהנושא של המשפט הוא "כל" (ביוונית- Pas) אשר אחריו מופיע פועל בינוני בזמן הווה ("המאמין"), מבחינה כרונולוגית, הפועל העיקרי ("נולד") חייב להיות לפני "התוצאה", כלומר לפני האמונה. אך לא רק שהלידה קודמת לאמונה, אלא שנוהגים לייחס ללידה איזשהו כוח סיבתי שמסביר את התוצאה, דהיינו את האמונה. חוקר המקרא ג.ק. ביל כותב, "המצב הנוכחי של הלידה החדשה נובע מפועל הלידה בעבר שגם כן התרחש לפני ולכן סביר כי הוא מהווה בסיס לפועל האמונה…"[5]

הטעות הדקדוקית

הטעות בטיעון הקלוויניסטי נעוצה בחוסר הבנה של הדקדוק היווני.[6] הפועל העיקרי ("נולד") היה יכול להתפרש בתור הגורם לפועל "מאמין", אך ורק במידה והפועל הבינוני- "מאמין", היה משומש כתואר הפועל במשפט (כלומר פועל המתאר את "הנולד").[7] אך שימו לב כי ביוונית, לפני הפועל הבינוני ("מאמין") מופיעה ה"א הידיעה. מהי החשיבות של ה"א הידיעה כאן? ובכן, ה"א הידיעה הופכת את הפועל הבינוני (במקרה הזה "מאמין") לבינוני מיודע, המשומש כשם תואר ("המאמין" מתאר את "כל").[8] הפועל הבינוני ("מאמין") היה יכול לשמש כתואר הפועל אך ורק אם לא הייתה מופיעה לפניו ה"א הידיעה.[9] החוקר דייב אנדרסון מסביר, "לכן, בתור בינוני תואר שמתאר את הנושא של המשפט ("כל") הוא לא מפרט בשום צורה על התוצאות של הפועל העיקרי או על הדבר שלו גורם הפועל העיקרי."[10] חוקר הברית החדשה, בריין אבסקיאנו מסכים וכותב, "הדקדוק של הטקסט לא עונה על הסדר של האמונה והלידה החדשה".[11]

המחשות לטעות

כדי להמחיש את הטעות הדקדוקית הזו חשבו על מרקוס ו 14: הַמֶּלֶךְ הוֹרְדוֹס שָׁמַע עַל כָּךְ, שֶׁכֵּן שְׁמוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ נוֹדַע בָּרַבִּים וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ:"יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל קָם מִן הַמֵּתִים וְלָכֵן פּוֹעֲלוֹת בּוֹ הַגְּבוּרוֹת." הפועל הבינוני (המטביל) מופיע בזמן הווה, ואילו "קם מן המתים" מופיע בזמן מושלם. במילים אחרות, יש לנו כאן את אותו המבנה שמתקיים בראשונה ליוחנן ה 1. אך זה אבסורדי לטעון ש"קם מן המתים" מקדים או גורם לפועל "מטביל".[12] או, חשבו על המשפט "הספר שלי שאוכל ביצים לארוחת בוקר סיים את המרתון הראשון שלו שבוע שעבר". האם סיום המרתון גרם לספר לאכול ביצים לארוחת בוקר? כמובן שלא. אלא שאכילת הביצים משומשת כתואר לנושא (זה מתאר את הספר).[13]

הנקודה של הפסוק

העניין האחרון שיש לציין הוא שהפסוק כלל לא מדבר על האמונה הראשונית; אלא שהוא מתמקד באמונה הנוכחית של הנושע. כפי שאנדרסון מסביר, אדם שנולד מחדש בעבר יכול להאמין ולהראות את אמונתו בהווה בכך שהוא אוהב את אלוהים ואת אלו שנולדו מאלוהים. לעומת זאת, הוא גם מסוגל לא להאמין בזמן ההווה, ולא לאהוב את אלוהים ואת האחרים. יוחנן מתמקד באמונה מתמדת. הנקודה שלו היא שכל אדם שמאמין, לא משנה באיזה שלב הוא נמצא באמונה (ב 12-14), הוא עדיין הילד של אלוהים ומראה זאת על ידי אהבתו כלפי אלוהים וכלפי אחיו. מאחר ויוחנן מדגיש עיקרון כללי, הפעלים הבינוניים "המאמין" ו"האוהב" הם בעלי שימוש כללי של זמן ההווה (ולא מדברים על האמונה או האהבה הראשונית).[14]

 

הערות:

[1]  וזאת משום שבעמדה הקלוויניסטית האדם כל כך מושחת עד כדי כך מושחת שהוא לא יכול אפילו להאמין בבשורה ("חוסר מסוגלות מוחלטת").

[2]  Piper, Finally Alive, 118 (תרגום שלי).

[3]  Schreiner, New Testament Theology, 161 (תרגום שלי).

[4]  ביוונית, זמן מושלם מציג פעולה שהושלמה בעבר אשר יש לה השפעות בהווה: Wallace, Greek .Grammar, 573

[5]  Beale, A New Testament Biblical Theology, 855 (תרגום שלי).

[6]  יש לציין כי טיעון זה משומש על ידי תיאולוגים ולא על ידי חוקרים מדקדקים בתחומם.

[7]  וזאת משום שבינוני שמופיע כתואר הפועל ביוונית יכול לתאר פעולה בשמונה דרכים: זמן, אופן, אמצעי, סיבה, תנאי, ניגוד, מטרה ותוצאה (ראו Wallace, 612).

[8]  ה"א הידיעה הופכת פועל בינוני לבינוני מיודע המשומש כשם תואר, ראו: Wallace, Ibid.,617, 619.

[9]  Anderson, “Fellowship with the Father- 1 John,” 427 (תרגום שלי).

[10]  .Ibid

[11]  Abasciano, “Does Regeneration Precede Faith? The Use of 1 John 5:1 As a Proof Text,” 307-322 (תרגום שלי).

[12]  .Kerrey, How Does God Draw People to Believe in Jesus? 108

[13]  .Anderson, Ibid., 428

[14] .Ibid