מְשִׁיחִי
בית וירטואלי לקהילה המשיחית

"בְּפֵרוֹתֵיהֶם תַּכִּירוּ אוֹתָם"- ביאור למתי ז 16-17

 

בְּפֵרוֹתֵיהֶם תַּכִּירוּ אוֹתָם. הַאִם אוֹסְפִים עֲנָבִים מִן הַקּוֹצִים אוֹ תְּאֵנִים מִן הַבַּרְקָנִים? כָּךְ כָּל עֵץ טוֹב עוֹשֶׂה פְּרִי טוֹב, וְהָעֵץ הַנִּשְׁחָת עוֹשֶׂה פְּרִי רַע.

מתי ז 16-17 הוא קטע מני רבים אשר באופן תמידי מוצא מההקשר שלו. רבים נוטים לחשוב שישוע מלמד בקטע זה שעלינו לבחון התנהגויות של אנשים (המצהירים על עצמם כמאמינים), כדי לקבוע האם הם נושעים או לא. במילים אחרות, אם אנו רואים מעשים טובים, אנו יכולים להבין שמדובר בעץ טוב, כלומר, באדם נושע. אם אנו לא רואים מעשים טובים, או רואים "הרבה" מעשים רעים, אנו יכולים להסיק כי מדובר בעץ רע, כלומר, באדם לא נושע. אך האם זו באמת הכוונה של הטקסט?

לפני שבוחנים את הפרשנות לעיל, חשוב לציין כי כתבי הקודש ברורים חד וחלק כי עץ טוב כן מסוגל לעשות פרי רע, וכי עץ רע כן מסוגל לעשות פרי טוב (רומים ב 14-15). כפי שיעקב כותב באיגרתו, מפיו של מאמין יכולות לצאת גם ברכות וגם קללות (יעקב ג 10). יעקב מצפה לתשובה שלילית כאשר הוא שואל, הֲיַבִּיעַ הַמַּעְיָן מַיִם מְתוּקִים וּמַיִם מָרִים מִמּוֹצָא אֶחָד? (יעקב ג 11). הטיעון של יעקב אינו גורס כי דבר שכזה הינו בלתי אפשרי, אלא הוא גורס כי לֹא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה (פס' 10). מאחר שזה ברור כי עץ טוב יכול לעשות פרי רע (לדוגמא דוד המלך והמאמינים הבלתי רוחניים באיגרת הראשונה אל הקורינתים), מהי אם כן כוונתו של ישוע במתי ז 16-17?

כמו תמיד, ההקשר קריטי: אחרי שישוע הפציר בתלמידיו ללכת בדרך הצרה, כלומר בדרך התלמידות, ישוע כעת מזהיר את תלמידיו מפני מורי שקר שעשויים להוליך אותם שולל. האנשים הללו מגיעים בלבוש כבשים, אך למעשה מדובר בזאבים. בְּפֵרוֹתֵיהֶם תַּכִּירוּ אוֹתָם. הַאִם אוֹסְפִים עֲנָבִים מִן הַקּוֹצִים אוֹ תְּאֵנִים מִן הַבַּרְקָנִים? (מתי ז 16).

פרי=מעשים?

למה מתייחסת המילה "פרותיהם"? מילה זו עשויה להתייחס הן למעשים והן לדוקטרינה. במתי ג 8 למשל, מילה זו מתייחסת למעשים. לעומת זאת, הקטע המקביל למתי ז 16-17 נמצא במתי יב. במתי יב, זה ברור שהפרי הוא הלימוד השקרי של הפרושים, לא המעשים החיצוניים שלהם:

כָּל הַמְדַבֵּר דָבָר נֶגֶד בֶּן־הָאָדָם יִסָּלַח לוֹ, אֲבָל כָּל הַמְדַבֵּר נֶגֶד רוּחַ הַקֺּדֶשׁ לֹא יִסָּלַח לוֹ לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא." "אוֹ שֶׁהָעֵץ טוֹב וּפִרְיוֹ טוֹב, אוֹ שֶׁהָעֵץ רַע וּפִרְיוֹ רַע; שֶׁהֲרֵי בְּפִרְיוֹ נִכָּר הָעֵץ.  יַלְדֵי צִפְעוֹנִים, אֵיךְ תּוּכְלוּ לְדַבֵּר טוֹבוֹת וְאַתֶּם רָעִים? הֵן מִתּוֹךְ הַשּׁוֹפֵעַ בַּלֵּב מְדַבֵּר הַפֶּה. אִישׁ טוֹב מֵפִיק דְּבָרִים טוֹבִים מֵאוֹצָרוֹ הַטּוֹב ; אִישׁ רַע מֵפִיק דְּבָרִים רָעִים מֵאוֹצָרוֹ הָרָע. וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל מִלָּה בְּטֵלָה שֶׁיְּדַבְּרוּ בְּנֵי אָדָם יִתְּנוּ עָלֶיהָ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בְּיוֹם הַדִּין. מִדְּבָרֶיךָ תִּצָּדֵק וּמִדְּבָרֶיךָ תֻּרְשַׁע (מתי יב 32-37).

שימו לב, סגנון חיים יכול להטעות! מורי שקר יכולים להתעטף בסגנון חיים "קדוש" וכך להטעות את חסידיהם. מעשים לא יכולים להוות קריטריון הקובע מי נושע ומי לא. פרשן הברית החדשה לאנג מסכים כי הפרי בקטע זה הוא הלימוד, לא המעשים.1 אנו לא אמורים לתמוה על כך שישוע לימד כי הלימוד הוא הפרי, שהרי התנ"ך עצמו גדוש בהצהרות מהסוג הזה.

כָּל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתֹו תִשְׁמְרוּ לַעֲשֹׂות לֹא־תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ׃ כִּי־יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אֹו חֹלֵם חֲלֹום וְנָתַן אֵלֶיךָ אֹות אֹו מֹופֵת׃ וּבָא הָאֹות וְהַמֹּופֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא־יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם׃ לֹא תִשְׁמַע אֶל־דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אֹו אֶל־חֹולֵם הַחֲלֹום הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יהוה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת־יהוה אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶם (דברים יג 1-4).

הנביא ישעיהו ייעץ גם כן:

וְכִי־יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל־הָאֹבֹות וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הֲלֹוא־עַם אֶל־אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל־הַמֵּתִים׃ לְתֹורָה וְלִתְעוּדָה אִם־לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין־לֹו שָׁחַר (ישעיהו ח 19-20).

על עם ישראל היה להשוות את הלימוד של נביאי השקר עם דבר האלוהים. אם נביאים כלשהם סתרו את דברו הנגלה של אלוהים, אז הם הוכיחו שהם לא באמת נביאיו של אלוהים. הפרי שלהם מגלה אם הם נביאי אמת או נביאי שקר. מקומות אחרים בכתבי הקודש מצביעים על אותה הנקודה: עלינו לבחון מורים ונביאים על פי מה שהם אומרים לנו (ירמיהו כו; גלטים א 6-9; הראשונה ליוחנן ד 2).

סיכום

הפרי שאותו יש לזהות בקרב מורי השקר הוא הלימוד שלהם. נביאי שקר מסוגלים להתנהג יפה מאוד (להתנהג בצורה "משיחית"). ואין להתפלא על כך, שהרי השטן עצמו מתעטף באור (השנייה לקורינתים יא 14-15).2

 

 

הערות:

[1] .Lange, “The Gospel of Matthew,” 8:144

[2]  הטיעונים במאמר מבוססים על: .Jody Dillow, Final Destiny (Fourth Revisited Edition), 386-389