מְשִׁיחִי
בית וירטואלי לקהילה המשיחית

ביטחונו של דוד המלך בישועתו – למרות חטאיו

חיי דוד מפריכים את הדוקטרינות שטוענות שמאמין אמיתי לא מסוגל לעשות דברים רעים או שרוח הקודש תלקח כתוצאה ממעשים רעים.

מעניין שלדוד המלך היה את רוח הקודש, ובכל זאת היא לא מנעה ממנו גם לנאוף וגם לרצוח, ולאחר מכן, רוח הקודש לא נלקחה ממנו בעקבות הרצח והניאוף.

חטא משפיע כמובן בהרבה רבדים – החל מברמה האישית (מצפון ואשמה – ושם כתביו של דוד המלך באו לידי ביטוי בכתיבת התהילים), דרך מערכות יחסים (שנהרסו) וכמובן באינטימיות מול אלוהים. אלוהים אכן העניש וחינך את דוד, אבל לא לקח ממנו את רוח קודשו (תהילים נא יג) ולא "השליך אותו לאגם האש".

להזכירנו – דוד ממש לא הודה באשמה ולא חזר בתשובה מרצון, אלא שהוא ניסה במשך כשנה להסתיר את החטא שלו ולכן אלוהים שלח את נתן הנביא כדי להוכיח אותו ולבשר לו את עונשו.
דוד המלך שילם מחיר כבד על חטאיו במהלך חייו (ארבעת מילדיו נהרגו), ויחד עם זאת הוא היה בטוח בכך שהוא יבלה במחיצתו של אלוהים לאחר מותו – אנו למדים זאת כאשר הוא בטוח בכך שהוא ישהה במחיצת בנו שמת ושנולד מבת שבע: ״אֲנִי הֹלֵךְ אֵלָיו, וְהוּא לֹא-יָשׁוּב אֵלָי״ (שמואל ב יב). החטאים הללו הביאו על דוד עצב רב מאוד, פגעו מאוד בו ובמשפחתו ובאינטימיות שלו עם אלוהים. אבל הרצח והניאוף של דוד לא לקחו ממנו את חיי הנצח שלו עם אלוהים.

דוד אינו היחיד – גם אברהם נצדק באמונה (״והאמין אברהם ביהוה ויחשבהו לו לצדקה״), בעוד היה מוכן לתת את אשתו שרה לאבימלך מלך גרר, על מנת להציל את העור שלו (מעשה די פחדני), ובכל זאת נצדק אברהם באמונה.

נוח היה אלכוהוליסט.
יעקב ואברהם שקרנים.
משה היה רוצח ועקשן.
גדעון היה פחדן.
שמשון היה רודף נשים.
רחב היתה זונה.
דוד נאף ורצח.
שלמה התחתן עם נשים נוכריות שגרמו לו לעבוד אלילים עד סוף חייו.
לאליהו היו נטיות התאבדות.
יונה היה מרדן ופחדן.
השליחים היו חסרי אמונה והתכחשו כולם לישוע.
מרים היתה רכלנית.
מרתה כל הזמן דאגה.
תומא היה חסר אמונה.
שרה היתה חסרת סבלנות.

והרשימה עוד ארוכה… ונועדה להבהיר לנו שאלוהים לא מושיע אותנו בהתאם למעשים ולהתנהגות שלנו – אלא בשל אמונתנו.

הרשמו לניוזלטר שלנו!
הרשמו על מנת לקבל עדכונים חשובים ומבצעים לאימייל!
תוכלו להסיר את האימייל שלכם בעתיד

קבלו עדכונים חמים