רבים שמעו אודות הדרשן המפורסם מהמאה ה-19, ד' ל' מודי, ואודות המכללה המשיחית הקרויה על שמו שנמצאת בשיקגו. אבל רק מעטים שמעו על האישה שעזרה לו להפוך את המכללה למוצלחת כל כך. שמה של אותה אישה היה אמליין דרייר.
אמליין דרייר, שחבריה נהגו לכנותה אמה, נולדה במסצ'וסטס שבארצות הברית ב-1835. היא התייתמה מהוריה כשהייתה ילדה צעירה ונשלחה להתגורר עם דודתה בניו יורק. שם נפתחו בפניה הזדמנויות לרכוש השכלה שהייתה חריגה למי שגדל באזורים הכפריים של מדינת ניו יורק. אמה שמחה לנצל את ההזדמנות. כשסיימה בית ספר תיכון היא למדה במכללה לבנות ששמה "לה רוי" וסיימה את הלימודים בהצטיינות.
לאחר סיום הלימודים הצטרפה אמה לצוות העובדים במכללה לבנות בעיר נוקסוויל שבטנסי ונשארה שם עד פרוץ מלחמת האזרחים ב-1861. לאחר מכן לימדה אמה בבית ספר יסודי עד שבשנת 1864 קיבלה הצעת עבודה מאוניברסיטת אילינוי. לאורך השנים שבהן עבדה בהוראה הפגינה אמה נאמנות רבה למשיח. לעתים קרובות התנדבה במהלך חופשות הקיץ ובחגים לסייע במסגרות משיחיות בהוראה, הפצת הבשורה, חונכות למאמינים חדשים ועזרה לנזקקים.
ממוות אלי חיים
ב-1870 חוותה אמה משבר ששינה את חייה. בשנה זו היא חלתה בטיפוס המעיים. הרופאים לא האמינו שהיא תחלים וגם אמה עצמה סברה שהיא עומדת למות. אבל לאלוהים היו תוכניות אחרות. הוא ריפא אותה לחלוטין ובמהלך תקופה קשה זו אמה חשה שהוא קורא לה להקדיש את חייה לשירות במסגרת משיחית ולא בהוראה במוסדות חינוך חילוניים.
ההחלטה לעבור למקום עבודה משיחי במשרה מלאה לא הייתה קלה. כדיקנית הפקולטה לנשים באוניברסיטת אילינוי קיבלה אמה משכורת גבוהה ונהנתה מביטחון וממעמד מכובד. כדי לעבור לשרת במסגרת משיחית היה עליה לוותר על כל אלה. אבל לאחר ששקלה את המחיר הנדרש, היא פעלה לפי הדרכת האדון ובסוף שנת 1870 עברה אמה לשיקגו כדי לעבוד במקום שלא הציע משכורת, מעמד או הכרה. כעת היה עליה לסמוך על אלוהים שיספק לה את כל צרכיה. באותה שנה הכירה אמה את ד' ל' מודי ואת אשתו, ומיד הם הפכו לחברים קרובים.
מר מודי העריך מאוד את אמונתה העמוקה של אמה, אבל ראה בה יותר מכך. הוא הבין שהיא אישה חכמה ואינטליגנטית, בעלת כשרון הוראה יוצא דופן וידע מעמיק בכתבי הקודש. אמה נחלה הצלחה בכל מעשי ידיה. הוא ראה שניתן לסמוך עליה, שהיא בעלת מרץ ומחויבת לעמול במסירות למען ישוע.
הקמת המכללה
באוקטובר 1871 התחוללה השריפה הגדולה בשיקגו. בעקבותיה החל מודי להקדיש את רוב זמנו לעזרה לאנשים שנפגעו מהשריפה האיומה. הוא הזמין את כל הצעירים מהקהילה שלו וגייס את אמה כדי שתלמד את ההמונים את דבר האלוהים. הוא הצליח לשכנע את אמה להישאר בשיקגו ולהמשיך ללמד את הנשים בקהילה. הוא גם מינה את אמה לראש אגודת הנשים למען עזרה לנזקק שבשיקגו ולמפקחת על ארגון עזר לימק"א.
כשראה כיצד מתפתחת הפעילות הזו גברה התעניינותו של מודי בחינוך ובהשכלה. הוא החל לפתח תוכנית שנועדה להעניק הכשרה שיטתית לאנשים שמקדישים את חייהם לעבודה משיחית.
בתחילת 1873, חודשים ספורים לפני שנסע לאנגליה למסע בישור, שכנע מודי את אמה לפתוח בית ספר להכשרת נשים שמעוניינות לעסוק בהכרזת הבשורה בארה"ב או בחו"ל. הרעיון של מודי היה ללמד בבית הספר את כתבי הקודש, תיאולוגיה ותכנים מעשיים וכך להכשיר את הנשים לפני שייצאו למלא את שליחותן בהפצת הבשורה ברחבי העולם או בשכונות בשיקגו שלא היו בהן קהילות משיחיות. בעת שבית הספר החל לפעול ולהכשיר נשים, מודי כבר חלם על חזון רחב יותר – להרחיב את המכללה וללמד בה גם גברים.
בעזרת הקשרים הטובים של ד' ל' מודי זכתה המכללה לתמיכה כלכלית שסיפקה כסף למשכורתה של אמה ולמלגות עבור הסטודנטיות. המכללה העניקה לתלמידות את כל המידע וההכשרה הדרושים כדי לעבוד אחר כך בעבודה משיחית. כך בעצם נוסדה המכללה המקראית של שיקגו שמוכרת מאז בשם "מכללת מודי".
בשנת 1883 ארגנה אמה, באישורו של מודי, סדרת סמינרים שאורכם שבוע ימים. במפגשים אלה נאספו מאמינים לתפילות משותפות ולדיונים אודות כתבי הקודש ותפקוד הקהילה. לאמה היה עניין מיוחד בהעמקת המעורבות של הנשים בקהילה המשיחית ובמסגרת המשפחתית. למטרה זו היא ניהלה שיעורים לנשים שבהם היא עודדה את התלמידות להעניק לילדיהן השכלה ולקחת חלק פעיל בחינוכם. היא האיצה בהן לתרום מיכולותיהן ולשרת את המשיח בקהילה ובארגונים משיחיים כדי שיציבו כך דוגמה חיה עבור ילדיהן.
אמה – מורשת נצחית
אמה דרייר הקדישה את חייה לשירות המשיח. היא ויתרה על חיים ברווחה כלכלית ועל כבוד בעיני העולם כדי לחיות חיים שמבוססים על אמונתה. היא הייתה בטוחה שאלוהים יספק לה את כל מה שהיא זקוקה לו בעת שהיא פועלת לקידום מלכותו. ואלוהים אכן סיפק את כל צרכיה והפך את מפעלי חייה למורשת מפוארת שממשיכה להתקיים ולהשפיע גם היום, כמאה שנים לאחר מותה, בהכשרה המשיחית שמקבלים גברים ונשים רבים שלומדים במכללה המקראית "מודי".
המאמר יצא לאור על ידי "החותם", בעיתון המשיחי "מעט לעת", גיליון 141 Emeline Dryer מתוך http://www.historyswomen.com/