מְשִׁיחִי
בית וירטואלי לקהילה המשיחית

תורת הריבוי שקיים באלוהים (The Doctrine of Trinity) מלמדת שבאלוהות קיימות שלוש ישויות הנבדלות זו מזו באופן כלשהו. ברוב הפרשנויות והמחקרים העוסקים בכתבי הקודש, שתי הדמויות הזוכות למרב תשומת הלב הן אלוהים הבן (המשיח) ורוח אלוהים (רוח הקודש). כתוצאה מכך, מאמינים רבים אינם מבינים בבירור מי הוא אלוהים האב, מה הוא עושה ועל מה הוא אחראי.

בסקירה זו נדון בשני תחומים עיקריים הנוגעים לאלוהים האב: זהותו של אלוהים כאב, ומעשיו של אלוהים האב.

 

זהותו של אלוהים כאב

קיימים שישה היבטים לזהותו של האלוהים בתור אב: הוא אבי המשיח, אבי הבריאה, אבי המלאכים, אביהם של כל בני האדם, אבי ישראל ואבי המאמינים.

  • אבי המשיח

ההיבט הראשון בזהותו של אלוהים כאב הוא היותו אביו של המשיח. העובדה שאלוהים האב הוא אבי המשיח – ישוע בן האלוהים, נגלית בחמישה אופנים.

  • נולד מהאב

אלוהים נגלה בתור אבי המשיח בראש ובראשונה מעצם העובדה שבן האלוהים, המשיח, נולד מאלוהים האב. התנ"ך מלמד זאת בתהילים ב 7: "אֲסַפְּרָה, אֶל חֹק יְהוָה, אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה; אֲנִי, הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ".

הברית החדשה מלמדת זאת בבשורת יוחנן א 14: "הַדָּבָר נִהְיָה בָּשָׂר וְשָׁכַן בְּתוֹכֵנוּ; וַאֲנַחְנוּ רָאִינוּ אֶת כְּבוֹדוֹ, כְּבוֹד בֵּן יָחִיד מִלִּפְנֵי אָבִיו, מָלֵא חֶסֶד וֶאֱמֶת". (בתרגום דליטש: "…וַנֶּחֱזֶה כְבוֹדוֹ כִּכְבוֹד בֵּן יָחִיד לְאָבִיו רַב חֶסֶד וֶאֱמֶת").

ביוחנן א 18 כתוב: "אֶת הָאֱלֹהִים לֹא רָאָה אִישׁ מֵעוֹלָם; הַבֵּן הַיָּחִיד, הַנִּמְצָא בְּחֵיק הָאָב, הוּא אֲשֶׁר הוֹדִיעוֹ".

וכן ביוחנן ג 17-16: "כִּי כֹּה אָהַב אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם עַד כִּי נָתַן אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ לְמַעַן לֹא יֹאבַד כָּל הַמַּאֲמִין בּוֹ, אֶלָּא יִנְחַל חַיֵּי עוֹלָם. הֵן הָאֱלֹהִים לֹא שָׁלַח אֶת בְּנוֹ אֶל הָעוֹלָם לִשְׁפֹּט אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּוָּשַׁע הָעוֹלָם עַל־יָדָיו".

דוגמה נוספת היא איגרת יוחנן הראשונה ד 9: "בָּזֹאת נִגְלְתָה אַהֲבַת הָאֱלֹהִים בָּנוּ, בָּעֻבְדָּה שֶׁאֱלֹהִים שָׁלַח אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ לָעוֹלָם לְמַעַן נִחְיֶה בִּזְכוּתוֹ".

העובדה שהמשיח הוא בן לאלוהים האב התפרשה לעתים באופן שגוי. קבוצות מסוימות, בעיקר אלו הנמנות עם הכתות שמלמדות שישוע איננו נצחי, מפרשות את המינוח "בנו של אלוהים האב" כמצביע על כך שאלוהים האב ברא את ישוע. אולם למעשה, ניסוח זה מדגיש דווקא את ייחודיות היותו בנו היחיד והמיוחד של אלוהים, ולא שישוע הוא מישהו שנברא.

מערכת היחסים של אלוהים האב עם הבן היא מיוחדת במינה. לכן המינוח המצביע על כך שמוצאו של הבן הוא מאלוהים האב אין משמעו שישוע נברא על ידי אלוהים האב, אלא שקשר האב-בן שביניהם הוא יחיד במינו ואינו קיים בשום מערכת יחסים אחרת. נאמר שהמשיח הוא בנו: " בְּנִי אַתָּה; אֲנִי, הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ"" (תהילים ב), כלומר הוא בנו היחיד והמיוחד של אלוהים. יש ביניהם מערכת יחסים יחידה במינה שאין כמוה בין כל אב ובן אחרים.

  • אלוהים האב מכיר בכך

נגלה לנו שאלוהים הוא אבי המשיח גם מעצם העובדה שהאב מדבר על ישוע בתור בנו. אחת מהדוגמאות לכך מצויה במתי ג 17, שם אלוהים האב אומר בבת קול משמים: " זֶה בְּנִי אֲהוּבִי אֲשֶׁר בּוֹ חָפַצְתִּי". אלוהים האב מאשר שישוע הוא אכן הבן.

  • ישוע עצמו מאשר זאת

הדרך השלישית שבה נגלה לנו שאלוהים הוא אבי המשיח היא מכך שבן האלוהים מאשר שאלוהים האב הוא אביו (מתי יא 27; יוחנן ח 54; יד 13-12).

  • אנשים אחרים מכירים בכך

הדרך הרביעית שבה נגלה לנו שאלוהים הוא אבי המשיח היא מכך שאנשים אחרים מכירים בישוע בתור בנו של האב השמימי, ובאלוהים האב בתור אבי המשיח. אחת הדוגמאות לכך היא כששמעון פטרוס מכריז "אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן אֱלֹהִים חַיִּים" (מתי טז 16). שמעון מכיר בכך שישוע הוא בן האלוהים, מכאן שאלוהים האב הוא אבי המשיח.

דוגמאות נוספות מצויות במרקוס טו 39 וברומים ח 32. אנשים הכירו בכך שישוע הוא בן האלוהים, וייחוס זה מדגיש שאלוהים האב הוא אבי המשיח.

  • השדים מכירים בכך

אבהותו של אלוהים נגלית גם מהעובדה ששדים הכירו בהיותו בן האלוהים. לדוגמה, מתי ח 29-28: "כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל עֵבֶר הַיָּם, אֶל אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּים, פְּגָשׁוּהוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחוּזֵי שֵׁדִים בְּצֵאתָם מִמְּעָרוֹת הַקְּבָרִים. הֵם הָיוּ תּוֹקְפָנִיִּים כָּל כָּךְ, שֶׁאִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲבֹר בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ. אָז הֵחֵלּוּ צוֹעֲקִים: 'מַה לָּנוּ וּלְךָ בֶּן־הָאֱלֹהִים – בָּאתָ הֵנָּה לְעַנּוֹת אוֹתָנוּ בְּטֶרֶם עֵת?'"

השדים דיברו והכירו בכך שהוא בן האלוהים. מכאן משתמע שאלוהים הוא אבי המשיח.

  • אבי הבריאה

ההיבט השני של אבהותו של אלוהים היא היותו מי שברא את הכול ומכוח זאת הוא אבי הבריאה כולה. אחת הדוגמאות לכך מצויה באיגרת הראשונה לקורינתים ח 6: "הֲרֵי לָנוּ יֵשׁ אֱלֹהִים אֶחָד, הָאָב אֲשֶׁר הַכֹּל מִמֶּנּוּ וַאֲנַחְנוּ לְמַעֲנוֹ; וְאָדוֹן אֶחָד, יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר הַכֹּל דַּרְכּוֹ וְדַרְכּוֹ אֲנַחְנוּ מִתְקַיְּמִים".

דוגמה נוספת מצויה ביעקב א 17: "כָּל מַתָּנָה טוֹבָה וְכָל מַתָּנָה שְׁלֵמָה יוֹרֶדֶת מִמַּעַל מֵאֵת אֲבִי הָאוֹרוֹת אֲשֶׁר כָּל שִׁנּוּי וְכָל צֵל חִלּוּף אֵין בּוֹ".

בפסוק זה מתייחסים אליו בתור האב והוא נקרא אבי האורות, תואר שמחבר אותו לבריאה עצמה.

  • אבי המלאכים

ההיבט השלישי שבו נגלית אבהותו של אלוהים הוא היותו אבי המלאכים. לכן נקראים  המלאכים "בני האלוהים".

ניתן ללמוד זאת מארבעה קטעים בכתבי הקודש. הראשון הוא בראשית ו 4-1, שבו נזכרים בני האלוהים. יש המפרשים מונח זה מספר בראשית כמתייחס לצאצאי שת, בניגוד לצאצאי קין. אולם שלוש המובאות האחרות (איוב א 6; ב 1; לח 7) מראות בבירור שמשמעות המונח "בני האלוהים" חייבת להיות מלאכים. בהקשרם של פסוקים אלה איש אינו מערער על כך שבמונח "בני האלוהים" הם מתייחסים למלאכים. יש לשמור על עקביות, מכאן שבהכרח גם בבראשית ו' הכוונה היא למלאכים.

  • אביהם של כל בני האדם

היבט רביעי לאבהותו של אלוהים היא היותו אביהם של כל בני האדם. לדוגמה, מעשי השליחים יז 29: "לָכֵן בִּהְיוֹתֵנוּ צֶאֱצָאֵי אֱלֹהִים אֵין אָנוּ צְרִיכִים לַחֲשֹׁב שֶׁהָאֱלֹהוּת דּוֹמָה לְזָהָב אוֹ לְכֶסֶף אוֹ לְאֶבֶן, פְּסִילֵי אֳמָנוּת וּפְרִי מַחֲשֶׁבֶת אָדָם".

נאמר כאן שכל בני האדם הם צאצאיו של אלוהים. במובן מסוים זו המשמעות האוניברסאלית של אבהותו של אלוהים; הוא יוצר האדם ובתור הבורא, הוא אבי כל האנושות. באותו אופן הוא גם יוצרם ואביהם של כל המלאכים. למרבה הצער, הליברלים בוחרים להדגיש היבט זה אך מתעלמים מיתר ההיבטים.

נכון, כתבי הקודש מלמדים שאכן קיימת אבהות אוניברסאלית של אלוהים. הוא אכן אביהם של כל בני האדם, אך זאת רק במסגרת יחסי בורא-נברא שביניהם. אין משמעות הדבר (כפי שהליברלים מלמדים) שהישועה תהיה אוניברסאלית / כלל עולמית מאליה, כלומר שכל בני האדם ייוושעו בכל מקרה. ספר הבריתות אינו מלמד שכל בני האדם ייוושעו. העובדה שאלוהים הוא אביהם של כל בני האדם אין משמעה שכל בני האדם ייוושעו, אלא שאלוהים הוא זה שברא את האנושות.

דוגמה נוספת שבה מוצג אלוהים כאבי כל האנושות נמצאת באפסים ג 15-14: "מִשּׁוּם כָּךְ כּוֹרֵעַ אֲנִי עַל בִּרְכַּי לִפְנֵי הָאָב אֲשֶׁר קָרָא שֵׁם לְכָל מִשְׁפָּחָה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ".

המושגים "משפחה" ו"אבהותו של אלוהים" מופיעים כאן במשולב. גם עובדה זו מדגישה את האוניברסאליות של אבהותו של אלוהים. הוא אביהם של כל בני האדם מפני שהוא בורא האנושות.

הדוגמה השלישית מובאת מהאיגרת אל העברים יב 9: "וְעוֹד, הָאָבוֹת שֶׁהוֹלִידוּ אֶת גּוּפֵנוּ יִסְּרוּ אוֹתָנוּ וְאָנוּ יָרֵאנוּ מֵהֶם, הֲלֹא כָּל שֶׁכֵּן נִכָּנַע לִפְנֵי אֲבִי הָרוּחוֹת וְנִחְיֶה?"

אלוהים האב נקרא כאן "אבי הרוחות". ושוב, הוא אבי האנושות אך לא במובן שמורה על ישועה הנובעת מקשר זה, אלא במובן הנובע מהקשר שלו עם בני האדם בתור בוראם.

  • אלוהים הוא אבי ישראל

אלוהים הוא גם אביו של עם ישראל. הוא מוצג ככזה מספר פעמים בתנ"ך. אחת הדוגמאות היא שמות ד' 22: "וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה; כֹּה אָמַר יְהוָה, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל".

יהיה כינה את ישראל "בנו". עם ישראל הוא הבן הלאומי שלו. מבין כל העמים, רק אחד – עם ישראל – נקרא "בנו של אלוהים".

דוגמה נוספת מובאת להלן מדברים לב 6: "הֲלַיְהוָה תִּגְמְלוּ זֹאת, עַם נָבָל וְלֹא חָכָם; הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ, הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ".

בפסוק זה משה אומר בבירור שאלוהים האב הוא גם אבי עם ישראל; ישראל, כעם, הוא בנו של אלוהים.

בישעיהו סד 7 עם ישראל מוצג כבנו של אלוהים ("וְעַתָּה יְהוָה אָבִינוּ אָתָּה; אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנו"), וכך גם בירמיהו ג' 4.

בהושע יא 1 נאמר: "כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ; וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי".

גם מלאכי א 6 מדגיש את מערכת היחסים המיוחדת הזו שבמסגרתה עם ישראל מכונה בנו של אלוהים: "בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו; וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, לָכֶם הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי, וַאֲמַרְתֶּם, בַּמֶּה בָזִינוּ אֶת שְׁמֶךָ?"

אלוהים פונה לעם ישראל ומזכיר לו שהוא אביהם ושישראל הוא בנו.

  • אבי המאמינים

יוחנן א 12 קובע: "אֲבָל לְאֵלֶּה אֲשֶׁר קִבְּלוּ אוֹתוֹ, הַמַּאֲמִינִים בִּשְׁמוֹ, נָתַן תֹּקֶף לִהְיוֹת בָּנִים לֵאלֹהִים".

זו מערכת היחסים היחידה במינה עם אלוהים שבמסגרתה הוא מושיע את המאמינים, בניו במובן זה. כאשר מדובר על אלוהים בתור אבי כל בני האדם, הדבר מדגיש את היותו בורא האנושות, מי שנותן חיים לכל בני האדם. אבל אין זה מבטיח ישועה לכל בני האדם, מפני שכל אדם חייב להאמין בו אישית. אלוהים האב הוא אביהם של המאמינים בכוח הלידה החדשה שלהם. מערכת יחסים ייחודית זו של אלוהים האב עם המאמינים היא שמשקפת את היבט הישועה.

התייחסויות נוספות לאלוהים בתור אבי המאמינים נמצאות במתי ה 45; ו 6-15; רומים ח 14-16; איגרת יוחנן הראשונה ג 1.

 

מעשיו הייחודיים של אלוהים האב

ההיבטים השונים שסקרנו עד כה מצביעים על מאפייני אישיות הייחודיים לאלוהים האב ומבדילים אותו מבן האלוהים ומרוח הקודש. גם מעשים מסוימים המיוחסים רק לאלוהים האב מבדילים בינו ובין הבן והרוח.

ראוי להזכיר חמישה ממעשיו הייחודיים של אלוהים האב. ראשית, אלוהים האב הוא הנותן לבן חיים נצחיים מעצמו (יוחנן ה 17-26, "כִּי כְּשֵׁם שֶׁלָּאָב יֵשׁ חַיִּים בְּעַצְמוֹ, כָּךְ גַּם נָתַן לַבֵּן שֶׁיִּהְיוּ לוֹ חַיִּים בְּעַצְמוֹ"). שנית, אלוהים האב הוא שקבע את החוק המביא לכדי התממשות כל רצונו (תהילים ב 9-7, "אֲסַפְּרָה, אֶל חֹק יְהוָה, אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה; אֲנִי, הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, שְׁאַל מִמֶּנִּי, וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ; וַאֲחֻזָּתְךָ, אַפְסֵי אָרֶץ…"). שלישית, נאמר שאלוהים האב הוא הבוחר ומייעד אנשים מסוימים להיות לו לבנים (אפסים א 3-6). רביעית, הוא זה ששלח את הבן כדי להשלים את מעשה הגאולה (יוחנן ה 36). וחמישית, אלוהים האב הוא זה שמחנך את בניו אלי משמעת. בהיותו אביהם של המאמינים יש לו זכות לייסר אותם והוא זה שמוציא זאת לפועל (עברים יב 9).

 

 

 

תודה מיוחדת לד"ר ארנולד פרוכטנבאום (אריאל)

הרשמו לניוזלטר שלנו!
הרשמו על מנת לקבל עדכונים חשובים ומבצעים לאימייל!
תוכלו להסיר את האימייל שלכם בעתיד

קבלו עדכונים חמים