מְשִׁיחִי
בית וירטואלי לקהילה המשיחית

אדם או קוף – למצוא את הרגליים והידיים

מאת פקה ריינקנן

 

הישרדות בלבד?

תיאוריית האבולוציה טוענת שהאדם מתהלך על שתי רגליים כתוצאה מסדרה של מוטציות גנטיות אקראיות ושמוצאו מ"קוף-אדם" לא ידוע. על פי עמדה זו בני האדם אינם אלא קופים מפותחים. אין להם יעוד ואין להם עיצוב מתוכנן. נטען כי התכונות של האדם התפתחו כדי לאפשר לו להתמודד עם אתגרי ההישרדות באמצעות צייד, ליקוט מזון ולחימה. הידיים של בני האדם התפתחו כדי לבנות כלי נשק ולהפעילם, מוחו התפתח כדי שיוכל לתכנן אסטרטגיות הישרדות ופניו התפתחו כך שיוכל להעלות עליהם הבעות מאיימות.

אבל האמת היא שיש לנו, בני האדם, תכונות ויכולות ייחודיות שמבדילות אותנו מבעלי החיים.

ישנם מאפיינים רבים במבנה גוף האדם שלא יכלו להתפתח באמצעות מנגנון המוטציות והברירה הטבעית שעליו דיבר דרווין. למשל, קומתו הזקופה של האדם לא הייתה יכולה להתפתח באמצעות סדרה של מוטציות בודדות שהתרחשו בזו אחר זו.

בנוסף לכך, בני האדם הם יצורים ייחודיים מבחינה אנטומית והם ניחנו ביכולות רבות שהן מעל ומעבר למה שנדרש שיהיה להם לצורך הישרדות בלבד. היום בני האדם אינם מושלמים עוד. כולנו הושפענו מהחטא של אדם וחווה בגן עדן. כתוצאה מהחטא קיימים בעולם למעלה מ-30,000 מחלות, פגמים גנטיים ומוות.

למי אנחנו דומים?

הטיעון העיקרי של דרווין שעליו ביסס את תיאוריית האבולוציה היה הדמיון שבין גוף האדם וגופם של בעלי החיים. לבני האדם יש אותם מבנה, איברים וביוכימיה כמו ליונקים. לדעתו של דרווין זו הוכחה לכך שבני האדם התפתחו מקופי-אדם. אבל הדמיון השטחי במבנה השלד כלל אינו קשור לאבולוציה.

ישנן סיבות הגיוניות לכך שאלוהים ברא את בריאתו עם מאפיינים מבניים דומים.  למען האמת, אם האדם נברא באופן נבדל משאר החיות, היינו מצפים למצוא דמיון בינו לבין יתר היצורים שנבראו על יד אלוהים. המהנדס סטיוארט בורגס כתב בספרו "מוצא האדם" (The Origin of Man, הספר לא תורגם לעברית): "בהנדסה ובעיצוב ארכיטקטוני ידוע שמעצבים משתמשים במאפיינים דומים בהקשרים שונים לחלוטין. ישנן סיבות שונות לכך שמעצבים אנושיים מנסים ליצור דמיון, ביניהן השאיפה ליצור עיצוב אופטימלי. חסידי האבולוציה היו יכולים להשתמש בדמיון המאפיינים שבין האדם לחיות כראיה לגיטימית לאבולוציה רק אם היו יכולים להוכיח שהמאפיינים הדומים האלה, הניכרים במיני בעלי חיים שונים, מוסברים טוב יותר על ידי האבולוציה מאשר על ידי בריאה בידי מתכנן בעל תבונה. העובדה שדרווין התעלם לחלוטין ממה שניתן ללמוד מעולם העיצוב ההנדסי מעידה על כך שהוא החליט לדחות על הסף את ההסבר לפיו קיימת יד מכוונת ומתכננת שבראה הכול, ולא לראות בו את אחת האפשרויות שמסבירות את מוצא האדם". דמיון הוא תוצר בלתי נמנע של עיצוב מתוכנן.

אנחנו יכולים לבדוק את מבנה גוף האדם כמהנדס שבוחן מכונה שלא הוא בנה. אנחנו לא בנינו אותה בעצמנו, אבל אנחנו יכולים לחקור את המוצר המוגמר. אנחנו יכולים לפרק את המכונה ולבחון את חלקיה השונים כדי להבין כיצד היא פועלת ואז לנסות ולהרכיב אותה מחדש. אנחנו יכולים להכין שרטוטים של המכונה ולתאר כיצד היא פועלת.

 

מורכבות וארגון שלא יכלו להיווצר בהדרגה

ברור גם שאילו היה עלינו ליצור אדם, היינו צריכים לעשות זאת במהירות רבה! כל האיברים, האברונים והמבנים הזעירים שמכילים את המידע לתכנות הביולוגי והאחראים על תהליכים שונים בגוף – כל אלה צריכים להיות מוכנים ומורכבים יחדיו תוך זמן קצר ביותר.

כל החלקים הנחוצים צריכים להיות מושלמים מבחינת המבנה שלהם ותואמים בדיוק לחלקים האחרים כדי לאפשר את פעולתם.

יש גם צורך בוויסות מדויק של כלל הפעולות באורגניזם השלם. כל האיברים, הרקמות והמנגנונים השונים צריכים לפעול יחדיו בתיאום, ואת זאת יש להשיג תוך זמן קצר ביותר, כדי שהמערכת תפעל.

לא הגיוני לחשוב שחלק מהמרכיבים פשוט היו מוכנים והמתינו מיליוני שנים ללא שימוש.  הם היו מתפרקים ומתקלקלים ומאבדים את יכולת התפקוד שלהם.

חקר הפיזיולוגיה והאנטומיה של גוף האדם נמשך מאות שנים ועדיין איננו מבינים באופן מלא כיצד פועלת המכונה האנושית. המדענים לא יודעים הכול על אופן תפקודה, על מקורה ומה יהיה גורלה בעתיד.

יכולה להיות רק אמת אחת: או שהאדם נברא, או שהוא התפתח מ"מרק" של מולקולות.

אין "טבע" או "אימא אדמה" שיכולים ליצור אורגניזם מורכב ומאורגן כמו האדם. הטבע לא "העניק לנו" דבר, למרות שכך טוענים מדענים מסוימים שדוחים את קיומו של אלוהים. לעתים קרובות אנחנו משתמשים במונחים שכאלה כדי להסתיר את הבורות שלנו.

הגפיים של בני אדם ושל קופים מעוצבים באופן בעל התאמה מיטבית לתפקוד הנדרש מהם. המבנה של מפרקי הכתף, המרפק ושורש כף היד, שמורכבים משלושה מפרקים, מתאים  בדיוק לאדם ולקופים משום שזהו המבנה הטוב ביותר שמסוגל לאפשר לידיים ולרגליים להגיע לתנוחות רבות ככל האפשר. מכיוון שזרוע בעלת שלושה מפרקים ושתי עצמות ארוכות היא המבנה הטוב ביותר לאדם ולקוף, הדמיון לא יכול לשמש כראיה לאבולוציה.

את הטיעון הזה של עיצוב שתואם באופן מיטבי את מה שנחוץ לכל בעל חיים ניתן להציג גם כשמדברים על גפיים של בעלי חיים אחרים. חשוב לציין שבכל תחום שקיים בו דמיון, ישנם גם הבדלים משמעותיים. לבני האדם יש קומה זקופה וידיים בעלות יכולות ייחודיות.  לבני האדם יש גם יכולת לתקשר באמצעות שפה ודיבור, ויש להם תקופת ילדות ארוכה.

הולכים על שתי רגליים

הדרך הטובה ביותר לספק תמיכה לדבר מה היא באמצעות שלוש נקודות אחיזה. כף הרגל האנושית מצוידת בשלוש נקודות אחיזה בקרקע. אפילו כשעומדים על רגל אחת ניתן לאזן את הגוף ביציבות. ישנן שלוש קשתות בין נקודות המגע עם הקרקע. האדם הוא בעל החיים היחיד שמסוגל לשמור על שיווי משקל ולהישאר מאוזן על שתי רגליים. הליכה על שתי רגליים דורשת מפרקי ברך וירך אנכיים ועמוד שדרה ישר.

על פי תיאוריית האבולוציה, בעל חיים דמוי קוף בעל ארבע רגליים התפתח במשך מיליוני שנים עד שהיה מסוגל לעמוד זקוף על שתי רגליים. אבל הקומה הזקופה דורשת את קיומם של המאפיינים הרבים המאפשרים אותה, וזאת – בעת ובעונה אחת. בעל חיים הולך על ארבע לא מסוגל לפתח אותן בהדרגה. אין מצבי ביניים.

בכף הרגל של האדם יש 26 עצמות שמעוצבות בקפידה ובדייקנות כדי שתיווצר קשת. הקשתות חיוניות משום שהן מאפשרות שליטה עדינה בתנוחה. רצועות תמך וחיבור, גידים, שרירים ועצמות מעוצבים בצורה מדויקת ומצויים במיקום המתאים כדי לאפשר לכף הרגל לתפקד כראוי. כף רגל לא יכולה להתפתח באיטיות, שלב אחר שלב, מכף יד. קשת היא מבנה מורכב שכל מרכיביו חיוניים ואי אפשר לפשט או לצמצם אותו, משום שנחוץ מינימום גובה כדי לתמוך במשקל. הקשת גם זקוקה לאבן הראשה (החוליה העליונה בראש הקשת ששומרת עליה יציבה), ללבנים בצורת טרפז ולחיבורים. את כל אלה ניתן למצוא בכף הרגל האנושית. היא בעלת עיצוב יחיד ומיוחד.

הברך האנושית ננעלת כשהיא ניצבת, מה שמקל על העמידה. הזווית של עצם הירך מאפשרת עמידה על רגל אחת. אגן הירכיים האנושי מאפשר הליכה אך לא הייתה בו כל תועלת אילולא מפרקי הברכיים היו אנכיים.

סטיוארט בורגס מסביר: "אילו לקוף-אדם היו ירכיים ניצבות בלי ברכיים ניצבות (שננעלות למצב אנכי), הוא היה עלול ליפול לאחור כשהוא מיישר את רגליו. מצד שני, אילו היו לו ברכיים ניצבות בלי עצמות ירכיים זקופות, הוא היה נופל לפנים בכל פעם שהיה מיישר את רגליו".

חתך שטח הפנים של החוליות התחתונות בעמוד השדרה הולך ומתרחב בהשוואה לשטחן של החוליות העליונות מכיוון שכשעומדים זקוף, החוליות התחתונות נושאות משקל רב יותר. בניגוד לכך, אצל בעלי חיים שנעים על ארבע רגליים עמוד השדרה פחות או יותר אופקי ועומס המשקל על כל חלקי עמוד השדרה שווה. לכן לכל החוליות בעמוד השדרה שלהם יש פחות או יותר שטח חתך שווה. המבנה תואם את התפקוד.

בני האדם פיתחו את הצמיג הרדיאלי למכוניות (שמורכב מרבדים של מיתרים צפופים, עטופים שכבת גומי, במבנה שהוא החזק והמתאים ביותר לשאת את משקל המכונית ולאפשר לה תנועה), אבל עוד קודם לכן אלוהים עיצב את שולי הדיסקוס הבין-חולייתי עם ריבוד סיבים רדיאליים. "בגלל המבנה הרדיאלי הזה, הדיסק שבין החוליות חזק יותר מעצם", אומר האורתופד-מנתח ריצ'רד פורטר בספרו "תיק בראשית" (The Genesis Files. הספר לא תורגם לעברית). הוא ממשיך ואומר: "הכיפוף לפנים של עמוד השדרה באזור המותניים (לורדוסיס) נתפס על ידי חסידי האבולוציה כבעיה, כתוצאה מכך שהאדם אימץ אך לאחרונה את העמידה הזקופה. אבל אין ספק שצורתו של עמוד השדרה תואמת בדיוק את התפקוד הנדרש ממנו. כמו קשת שתומכת בגשר, הכיפוף הזה מעניק חוזק. בזכות הקשת הזו בעמוד השדרה באזור המותניים האדם יכול להרים, באופן יחסי למשקלו, מטען כבד יותר משיכולה גורילה בעלת גבנון (קימור הפוך לזה של האדם)".

מי שאוזן לו שיעמוד יציב

כדי לעזור לנו לשמור על שיווי משקל כשאנחנו עומדים על שתי רגליים יש בתוך האוזן הפנימית שלנו שלוש תעלות חצי עגולות מלאות בנוזל. הן רגישות לתנועה ולכוח הכבידה. התעלות מסודרות על שלושה מישורים ונמצאות בזווית ישרה זו כלפי זו. לבני האדם יש שתי תעלות גדולות על המישור האנכי, מה שמראה שנועדנו להתהלך זקופים. לקופים, שנועדו לטפס, יש שלוש תעלות קטנות וזהות בגודלן. בין ממצאי המאובנים לא נמצא בעל חיים שתעלות האוזן שלו הן שלב ביניים בין מה שקיים אצל הקופים לבין מה שקיים אצל בני אדם.

בני האדם יכולים לעמוד שעות ארוכות, הקופים – רק מספר דקות. יש לנו תחושה מפותחת מאוד  של שיווי משקל, מה שמעניק לנו יכולת מצוינת לנוע על שתי רגליים. בני האדם גם יכולים להתאים בין תנועות הידיים והעיניים בזמן שהם הולכים ורצים. משחק טניס, למשל, או החלקה על הקרח, הם מעבר ליכולות של יצורים אחרים. בני האדם ניחנו ביכולת תנועה ייחודית.

עבודת יד

כף היד האנושית היא יצירת מופת מבחינה הנדסית. הידיים שלנו מעוצבות באופן שמאפשר לנו לבצע משימות עדינות כמו כתיבה, ניתוח או נגינה. לעומת זאת, כפות ידיהם של קופי אדם מתוכננות בעיקר לטיפוס ולניידות.

"ניתן להשתמש בכפות הידיים של בני האדם לביצוע פעולות עדינות ומורכבות שנדרשת עבורן מיומנות מפני שבני האדם מתהלכים על שתי רגליים. חסידי האבולוציה טוענים שהידיים האנושיות התפתחו מפני שהיו בהן יתרונות להישרדות, שכן ניתן לבנות באמצעותן כלים לשימוש חקלאי ולצייד, ולאחוז בהם. אבל כדי לעסוק בחקלאות בסיסית ובציד אין צורך בכפות ידיים בעלות יכולות ומיומנויות גבוהות מאוד. את העובדה שכפות הידיים הן איברים כל כך משוכללים ובעלי יכולות גבוהות ניתן להסביר רק אם מכירים בכך שהן תוכננו בתבונה כדי לשרת מטרה מסוימת", מסביר סטיוארט בורגס.

בכל יד יש מספר רב של גידים ומיתרים, 35 שרירים ו-27 עצמות. חצי מהשרירים נמצאים בזרוע והמחצית השנייה בכף היד. האצבעות מסוגלות לנוע גם לצדדים. ידי האדם גם מצוידות ביכולת שליטה עדינה על התנועה שלהן. לאצבעות יש כעשרה סיבי שרירים בכל יחידה נעה, מה שמאפשר שליטה מלאה ועדינה.

לאצבעות האדם יש יכולת תנועה מלאה בעוד שלקופי אדם יש אצבעות קמורות, מוגבלות ביכולת התנועה שלהן. האצבעות של הקופים נועדו כדי ללפות ענפים.

תכונה ייחודית שיש לידיים האנושיות היא האגודל המיוחד שכיוונו הפוך מיתר האצבעות. לכך יש שתי סיבות עיקריות. האגודל האנושי הוא ארוך באופן יחסי וכף היד גמישה מאוד. לקופים יש אגודלים קצרים וכפות ידיים שאינן גמישות. במוח האנושי, כרבע מקליפת המוח האחראית על שליטה ביכולת התנועה, שמור לשליטה בתנועת הידיים. זהו נתון ראוי לציון, משום שהידיים הן רק חלק קטן מהגוף. אבל הקצאה של שטח גדול כל כך מקליפת המוח נחוצה מכיוון שיש צורך לאפשר לידיים להגיע לתנוחות רבות. הידיים מסוגלות ליצור כששים תנועות שונות. תנועה בודדת עשויה להשתמש ב-35 שרירים.

כדי לאפשר שליטה מהירה ואמינה, על המוח לדעת את השילוב המדויק של השרירים המשתתפים בתנועה. לילדים נדרשות שנים ארוכות כדי ללמוד לשלוט בתנועות הידיים שלהם. בני האדם מסוגלים לאותת וליצור סימנים שונים בעזרת כפות הידיים, לאחוז בחפצים שונים בחוזקה או בעדינות, לפרוט על קלידים ולהקליד על מקלדת מחשב.

הקופים מסוגלים לבצע רק תנועות גסות ולאחוז בחפצים בחוזקה. אנחנו אוחזים בחוזקה בעת הצורך, למשל כשאנחנו מחזיקים מחבט טניס. קופים יכולים לחבוק ענפים ולהיתלות עליהם כשכפות ידיהם משמשות כווי תלייה, אבל אין להם שליטה מלאה על עצמת האחיזה. הקופים לא יכולים להפנות את האגודל שלהם לכיוון ההפוך משאר האצבעות ולכן הם לא יכולים לייעל את השליטה בחוזק אחיזתם.

האחיזה העדינה של בני האדם כל כך מדויקת עד שהיא מאפשרת לנו לערוך ניתוחים. בני האדם יכולים גם לשלב בין אחיזה חזקה בעזרת חלק מהאצבעות ובו זמנית פעולה עדינה עם אצבעות אחרות. קופים לא יכולים לאחוז בעדינות משום שאין להם שליטה מוטורית עדינה  מהמוח ואין להם אגודלים שיכולים לנוע בכיוון הפוך לזה של יתר האצבעות. הפיזיקאי הידוע אייזיק ניוטון אמר שלאחר שבחן את האגודלים הוא השתכנע בקיומו של בורא.

ביכולתנו להשתמש באצבעות שלנו כדי להקליד ולנגן בכלי נגינה, למשל פסנתר. יש 31 דרכים שונות שבהן יכולות האצבעות של יד אחת להפעיל לחץ כלפי מטה ואת זה הן מסוגלות לעשות במהירות רבה ובמיומנות גדולה.

"פסנתרן מקצועי יכול לנגן 27 תווים בשנייה וחצי. בחלק השלישי בסונאטה לפסנתר מספר 14 של בטהובן ("אור ירח") יש כ-6,500 תווים ובדרך כלל נדרשות כשבע דקות כדי לנגן את היצירה. במהלך הדקות האלה מנגן הפסנתרן, בממוצע, כ-16 תווים בשנייה… קשה מאוד לתיאוריית האבולוציה להסביר מדוע נחוץ קיומן של רמות יוצאות מהכלל שכאלה של מיומנות  בכף היד האנושית. לאבולוציה גם קשה להסביר כיצד גם לאנשים שגדלו בג'ונגלים יש פוטנציאל להפוך למוזיקאים למרות שאבותיהם התאימו, כביכול, רק לחיים בג'ונגל.

סיכום

הייחודיות של גוף האדם מעידה על חכמתו העצומה של הבורא. כתבי הקודש מלמדים שאלוהים ברא כל אחד ואחד מאתנו באופן ייחודי. יש כל כך הרבה ראיות לכך שהאדם אכן נברא על ידי אלוהים בעל תבונה ולא התפתח באופן מקרי מהקוף.

 

המאמר The Image of God תורגם לעברית מתוך הספר The Image of God עמודים 336-330

על ידי "החותם" והתפרסם בעברית בעיתון המשיחי "מעט לעת", גיליון 142